בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ידון ב-12 בספטמבר בהרכב מלא, הכולל 15 שופטים, בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות. המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עורכת הדין נורית ליטמן, התייחסה הבוקר (רביעי) בשיחה עם ינון מגל וחיים לוינסון ב-103FM לדיון הדרמטי, והסבירה מהם הטעמים שיכולים לשמש את בג"ץ כדי לפסול חוק יסוד לראשונה בהיסטוריה.  

הערכות: כך בג"ץ מניח את התשתית לביטול חוק הסבירות | מיוחד 
"אמסלם הסיר אחריות": מנהלת רשות החברות בפנייה דרמטית לנתניהו

"בג"ץ יכול לפסול חוקי יסוד", הבהירה ליטמן בפתח השיחה. "הוא נדרש לשאלה הזו כבר כמה פעמים בעבר, והוא יכול לעשות את זה משני טעמים מרכזיים. ראשית, יש לו סמכות במקרה שהכנסת עושה שימוש לרעה בסמכות שלה, והיו התבטאויות של בג"ץ בעניין הזה בכמה פסקי דין. העילה האחרת, שהיא היותר מורכבת, היא האם בג"ץ יאמץ במדינת ישראל את הקביעה שאפשר לפסול חוק יסוד כי הוא לא חוקתי למרות שאין לנו חוקה. זאת אומרת, שהתוכן שלו הוא תוכן שסותר את עקרונות היסוד של השיטה".

עם זאת, ציינה ליטמן כי "יש פה בעיה שעקרונות השיטה, מעבר לעקרונות היסוד במגילת העצמאות, לא הושלמו. חוק יסוד החקיקה לא הושלם. בדיוק בגלל זה ההתערבות של בג"ץ בעילה הזו היא מאוד לא פשוטה, ולכן זה גם לא נעשה עד היום. אני לא יודעת אם זה ייעשה במקרה הזה, אבל יש להניח שזה יהיה קשה מאוד. אני לא בטוחה שבג"ץ ירצה להגיע לשם - להגיד שהתיקון הזה לא חוקתי".

היא הסבירה כי "עקרונות היסוד של השיטה נקבעו בחוק היסוד עצמו, חוק יסוד: השפיטה, והם מאוד רחבים. בג"ץ מוסמך לתת כל סעד למען הצדק. מלכתחילה המחוקק במדינת ישראל הפקיד בידי בג"ץ את שיקול הדעת איך לקבוע לעצמו את הסמכויות שלו להתערב בהחלטות של רשויות אחרות. אבל בית משפט לא לוקח לעצמו סתם סמכויות, ולכן דברים מתפתחים בפסיקה".

באשר לחוק עילת הסבירות, הבהירה עו"ד ליטמן כי היא "מסכימה שיש עוד הרבה עילות בדין, ויכול להיות שזו תהיה אחת הסיבות שבגללה בג"ץ ידחה את העתירות. ברוב רובם של המקרים אפשר להתמודד עם החלטות שניתנות משיקולים פסולים בכל מיני עילות אחרות, ולכן זה לא יהיה סוף העולם. כמו שאמרתי, אני מסכימה שהשאלה איך נתקן את עילת הסבירות היא שאלה שהיא לא לא-חוקתית. אין טענה שזו התעסקות בחוק שלא צריך לטפל בה. אני גם חושבת שיש הרבה עילות אחרות שבג"ץ יכול לעסוק בהן. הסיפור של עילת הסבירות הוא צעד במסגרת מהפכה שלמה שאמורה להתחולל בישראל. נכון, זה לא סוף המדינה, זה תחילת הסוף".

"אני לא יודעת איך בג"ץ יתייחס לעובדה שכבר יש הצהרה ברורה שזה חלק ממהלך, אני נוטה לחשוב שהוא לא יעשה את זה, אבל יכול להיות שבסוף כן תהיה הסתכלות יותר כוללת", הודתה, והוסיפה: "אבל כרגע אני חושבת שבג"ץ יסתכל על התיקון שיש מול עיניו, והתיקון עם כל הקשיים - קשה לי לראות אותו פוסל אותו. זה שחוק נחקק ואפשר להגיד 'הסתדרנו גם בלעדיו' - אתה לא חוסר לנקודת האפס, כי כשאתה מבטל משהו זה אחרת מאשר לחיות בלי שהדברים האלו כתובים בחוק יסוד".