בג"ץ הוציא היום (ראשון) צווים על תנאי בנוגע לביטול תיקון לחוק יסוד הממשלה הידוע כ"חוק הנבצרות". מה המשמעות של צו על תנאי? - כשאדם עותר לבית המשפט, ה'נטל' מונח עליו. העותר צריך לשכנע את בית המשפט למה שהוא יקבל את העתירה שלו.
"עמדת היועמ"שית מגדילה את הסיכוי שבג"ץ יפסול את חוק הנבצרות" | מיוחד למעריב
אחרי הדיון בבג"ץ: אלו הנקודות שישפיעו על העילות לנבצרות נתניהו
כשבית המשפט מוציא צו על תנאי, השופטים מאותתים שהם נוטים לקבל את העתירה. כתוצאה מהצו על תנאי, הנטל מתהפך. כעת המדינה צריכה לשכנע את בית המשפט למה לא יקבלו את העתירה. בסיום הדיון לאחר הוצאת צו על תנאי לשופטים יש שתי ברירות. לבטל את הצו ולדחות את העתירה, או לקבל את העתירה ולהפוך את הצו על תנאי לצו חלוט.
גם הרחבת ההרכב מרמזת על נטייה לקבל את העתירה. שלושה שופטים סבורים שמדובר בשאלה חשובה, כך שצריך שעוד שופטים יישבו בדין בכדי לקבל את ההחלטה מה תהיה התוצאה של העתירה. הרכב השופטים שצפויים להיות בדיון המורחב הינם: הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה פוגלמן, השופט עמית, סולברג, השופטת ברק-ארז, ברון, השופט מינץ, אלרון, השופטת וילנר, השופט גרוסקופף ושטיין.
כאמור, בג"ץ הוציא צווים על תנאי והרחבה ל-11 שופטים בנוגע לביטול תיקון לחוק יסוד הממשלה וכעת המדינה אמורה לנמק מדוע לא לקבוע שהתחולה לא תהיה מיידית, ועליה לשכנע את השופטים מדוע תחולת החוק תהיה במיידי. צו על תנאי וההרחבה של ההרכב מראים שהשופטים נוטים לקבל את העתירה.
בדיון, טענה השופטת חיות כי "הכל נולד בעקבות העתירה להוצאת נתניהו לנבצרות. בעקבות כך נולד החוק". בתגובה, אמר נציגו של נתניהו כי "כל הזמן יש כאן עתירה להעברת נתניהו מתפקידו. עתירה הולכת ועתירה באה". לפי התיקון לחוק כיום, ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק על רקע נפשי או פיזי, וכי במידה וראש הממשלה לא מוציא את עצמו לנבצרות, נדרש רוב עצום של 3/4 מהממשלה לעשות זאת.