השופט עמית הוסיף: "המשיבים לא טענו, וממילא לא הניחו שמץ של תשתית עובדתית לכך שהעירייה נוהגת להשתמש בהליך המקוצר (במסגרתו הוקמה המבנה, א"ב) באופן המעורר חשד לשיקולים זרים. למעשה, המשיבים לא הצביעו אפילו על מקרה אחד נוסף שבו נעשה שימוש בהליך המקוצר על ידי העירייה".
בית המשפט העליון קבע כי המשיבים ישלמו לעירייה ולבית יעקב הוצאות בסך 6,000 ש"ח, ובסך הכל 12,000 ש"ח. כאמור, עמדת העיריה כי לא נפל פגם בהליך ההקצאה וכי הצורך הציבורי של האוכלוסיה החרדית בשכונה נדרש לקבל מענה אומצה על ידי בית המשפט העליון. את עיריית ירושלים יצגו עורכי הדין דוד הלפר, עידן שחם ואשר עמרם. את המשיבים ייצגה עורכת הדין בתיה קופמן. את ״התעוררות״ ייצג עו״ד מתן גוטמן
את החינוך העצמאי בית יעקב ייצגו עורכי הדין יאיר עשהאל ויוסי חסיד ממשרד ש.פרידמן אברמזון.
עורכי הדין יאיר עשהאל ויוסי חסיד ממשרד ש.פרידמן אברמזון, אשר ייצגו את רשת החינוך העצמאי, מסרו בתגובה: "אנו מברכים על כך שבית המשפט העליון קיבל את ערעור החינוך העצמאי והכיר בכך שזכותם של תלמידי ותלמידות בתי הספר של רשת החינוך העצמאי ללמוד במבנה ראוי ומתאים הינה חלק מזכותם לחינוך״.
התרעות פיקוד העורף