צמד האירועים הקשים הללו מצטרף לשורת ניסיונות לפגוע בנבחרי ציבור ערבים ובני משפחותיהם בחודשים האחרונים, כאשר רק לפני כשלושה וחצי שבועות היו אלה בניו של ראש מועצת טובא זנגריה, המוגדר כמאוים בדרגה 6, שספגו ירי לעבר רכבם. בחודש מאי פתחו אלמונים בירי לעבר ביתו של ראש המועצה המקומית ערוער שבדרום, וכחודשיים בלבד לפני כן נפגע גם ביתו של ראש מועצת ערערה שבנגב.
"אני חושב שהמשטרה, עם השר בן גביר, מעוניינים במה שקורה", טוען בשאראת. "יש איום על ראשי הרשויות, זו כבר לא אוזלת יד אלא מדיניות של פגיעה בחברה הערבית. הם לא מפענחים תיקים - יש רק 18 אחוז של פענוח תיקים בחברה הערבית. אני מצפה קודם כל מראש הממשלה שיחליט שנכנס לאירוע הזה - להכריז על מצב חירום. זו פשיעה לא רק בחברה הערבית אלא בכל מדינת ישראל".
לדבריו, "יש רק ריבון אחד בכפרים - ואלה ארגוני הפשע. מול תחנת המשטרה הרגו את המנכ״ל, המשטרה יודעת מי העבריינים, איפה ארגוני הפשיעה יושבים ואיפה יש נשק. במקום להיות נוכחת רק בחלוקת דוחות, שתעשה את העבודה מול העבריינים האמיתיים. אני זוכר כאשר גרתי ברהט, מקרים שבהם ירו פושעים במרכז העיר על חנויות, אך המשטרה עמדה בכניסה ליישוב וחילקה דוחות על מהירות. למשטרה לא ממש אכפת ממה שקורה בחברה הערבית, ומבחינת בן גביר וסמוטריץ׳ - כמה שפחות ערבים יותר טוב, וזו מתנה גדולה למדינה".
"כל אחד בחברה הערבית שיוצא נגד הפשיעה - יכול להיות מאוים בעצמו. זה יכול להגיע למשפחה שלו. כשאתה שוטר ויש לך משפחה וילדים - פחות תוכל להתעמת עם ארגוני הפשיעה מהחברה שלך. מדיניות נוספת של המשטרה היא שהם שמים שוטרים ערבים מול החברה הערבית ולא שוטרים יהודים. לא יאיימו על שוטרים יהודים לדוגמה כי הם יודעים שביישובים היהודיים - המשטרה תמצא את ארגוני הפשע. ארגוני הפשע לא יתעסקו עם שוטרים יהודים כי אם יעזו ללכת ולפגוע בכפר סבא או תל אביב - ימצאו אותם מיד".
"לצד זה", הוא מוסיף, "ראינו אתמול גם התעוררות ראשונה חיובית של השלטון המקומי הכללי בישראל. בזמן השביתה הכללית של הרשויות הערביות - הודיעו על עיצומים ברשויות המקומיות בישראל. אני חושב שזה צעד מתבקש וחשוב אך לא מספיק. אם היה נרצח מנכ״ל יהודי - אני חושב שכל ישראל הייתה שמה את המקרה בראש סדר העדיפויות. אני חושב שעוד גורמים בחברה הכללית יתעוררו ויבינו שזה לא משהו שקורה בחצר האחורית ובעיה של החברה הערבית בלבד - אלא מסמלת בעיה חברתית עמוקה. יש כאן משבר חברתי עמוק שנובע מאדישות".
בהתייחס להשלכת הרימון לחצר ביתו של ראש העיר רהט, אמר: "לפי מה שהבנתי שהאיומים על ראש העיר רהט זה משהו אישי פנימי בתוך המשפחה ולא קשור לשום משהו או דבר בעניין תושבי העיר רהט".
ברדוגו משוכנע כי "הסיכון שהמנכ״לים, הגזברים או המהנדסים ברשויות לוקחים הוא קשה. הם רוצים רק ללכת הביתה בשקט וברוגע. אנחנו מרחוק מזדעזעים מהמקרה, אז אני בטוח שמקרוב - הזעזוע עוד יותר עמוק. אנחנו מנסים לסייע לרשויות הערביות במענקים שהקפיאו להם אותם, האתגרים גדולים. הרשויות הגדירו הוצאות על פי התחייבויות של הממשלה שבוטלו. יש לך התחייבות כלפיי ספקים ואם אתה גם עכשיו תפחד שאם לא תשלם - אתה תאוים ברצח. האתגרים של עובדי הציבור הבכירים במגזר לא פשוטים. זה לא פשוט. נסייע מול משרדי הממשלה וספציפית בטירה בניהול תקציב הרשות. אני אגבש צוות של גזברים באזור ושל גזברים אחרים מנוסים יותר - כדי לאפשר לעירייה להמשיך לתפקד בצורה הטובה ביותר. זה לא פשוט, אני בטוח שזה הלם".