ד"ר בן שמש מציין: "אלרון עצמו, יש לציין, כבר די מבוגר וגם אם יצליח בהתמודדותו, יישארו לו פחות משנתיים לכהונתו לפני גיל הפרישה (70), כך שיהיה זה בסופו של דבר די אירוני אם לצורך תקופת כהונה קצרה כל כך, תיפגע שיטת המינוי שאמורה להבטיח את מינויו של השופט סולברג, שיוכל לכהן כחמש שנים. בתסריט הזה, דווקא המחנה השמרני ייצא נפגע מהמהלך של אלרון".
בנוסף, אומר ד"ר בן שמש כי לא ניתן גם להתעלם מההקשר הפוליטי: "המהלך הזה של אלרון, גם אם נקבל שהוא לא מתואם בשום צורה עם שר המשפטים וגורמים אחרים במערכת הפוליטית, לא יכול להיתפס אלא כנקיטת עמדה התומכת בביקורת הפוליטית על בית המשפט העליון, וברפורמות המשפטיות המתוכננות".
עוד הוסיף: "בוועדה חברים, בנוסף לשלושה שנזכרו לעיל, חברת הכנסת קארין אלהרר מטעם האופוזיציה, שצפויה להתנגד לאלרון, שני נציגי לשכת עורכי הדין, שנשלטת כיום בידי סיעות המתנגדות לרפורמה המשפטית, ושלושה שופטים של בית המשפט העליון, שצפויים אף הם להתנגד למועמדותו. כך שכל עוד הרכב הוועדה נותר בעינו, סיכוייו של אלרון להיבחר – נמוכים".
"כמובן, אם יחול שינוי בהרכב הוועדה (למשל, חיזוק כוחה של הקואליציה על חשבון נציגי לשכת עורכי הדין), כל הסיפור נפתח מחדש. אך שינוי כזה מחייב תיקון בחוק יסוד: השפיטה, וזה מהלך שצפוי לעורר התנגדות פוליטית עזה ומחאה ציבורית נרחבת, כפי שראינו בחודשים האחרונים, וספק אם יהיה בידי הממשלה להשלימו".
לתפיסתו של ד"ר בן שמש, "הקושי היה גדול גם קודם, ועכשיו הוא גדול עוד יותר, כשה'איום' של מועמדותו של אלרון הונח באופן מוחשי מאד על השולחן".
עם זאת, ד"ר בן שמש אומר כי "שיטת הסניורטי לא יכולה כמובן להבטיח את מינויו של המועמד הטוב ביותר, וגם היא לא חפה מפוליטיקה, כאשר השיקולים הפוליטיים נכנסים לא בשלב מינוי הנשיא, אלא דווקא בשלב מינוי השופטים החדשים, כאשר כולם יודעים לעשות את חשבון השנים מראש, ולדעת מי מהמינויים החדשים צפוי להגיע, עם הזמן, לתפקיד הנשיא. אז אי אפשר לומר שהשיטה לגמרי מונעת פוליטיזציה".
לבסוף, ד"ר בן שמש קורא להסדיר בחקיקה את השיטה בה נבחר נשיא בית המשפט העליון: "אם טובה ואם רעה, העובדה הלא טובה היא שהשיטה הזאת פועלת כבר עשורים ללא עיגון מפורש בחקיקה, וזה גם מה שמאפשר את המהלך של השופט אלרון מלכתחילה. כדאי לחשוב על שאלת מינוי נשיא בית המשפט העליון ולעגן את ההסדר בחוק היסוד".
התרעות פיקוד העורף