בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בהרכב של שלושה שופטים בעתירה נגד הדחתו של יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין, על ידי השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם. לטענת העותרים: "הדחת יו"ר הדואר נעשתה בניגוד לעמדת כל הגורמים המקצועיים. מדובר בנסיון פסול של השרים להביא לפיטורים פוליטיים, זאת פרקטיקה שכל תכליתה מינוי מקורבים. בישלו ליו"ר תיק. השימוע וההתייעצות לא היו אמיתיים".
"הדחה פוליטית מובהקת": השיחה הסודית בין קרעי ליו"ר הדואר המודח
נציג פרקליטות המדינה בדיון אמר כי "השר טען כי רמת השירות בדואר ירודה ולכן הדיח את יו"ר הדואר. פרק הזמן בין כניסת השר לתפקיד ובין ההחלטה להדיח את היו"ר קצר מדי בשביל להצמיח תשתית עובדתית לטענה זו. החברה הציגה רווח גולמי. הייתה ירידה בהוצאות ועלייה בהכנסות ביחס לשנה הקודמת. יש עמידה בתנאי הרישיון וירידה בתלונות הציבור - ולכן לא הונחה תשתית עובדתית לשימוש בסמכות החריגה של הפיטורין. החוק עבר לפני 50 שנים, זאת פעם ראשונה שעושים שימוש בסמכות הפיטורין".
עו״ד דמרי, המייצג את שר התקשורת שלמה קרעי: ״המונח פיטורים פוליטיים לא נשמעו בטיעון היועמ״שית. מדובר בסיפור ענייני של שרים חרוצים שבאו לעבוד ויש להם השגות מקצועיות על תפקוד יו"ר הדואר. גורמי המקצוע היחידים בעניין הדואר הם עובדי משרד התקשורת ואלו העמידו לשר את התשתית העובדתית והראו לשר את הנזקים שגרם יו"ר הדואר המודח. לגורמי המקצוע באוצר וברשות החברות אין מושג בנושא הדואר והם כתבו דברים מביכים״.
עוד הוסיף: "הניסיון לתפור לשר קרעי את הניסיון לפגוע בהפרטה רחוק מהעובדה שהשר תומך וקורא להפרטות בשוק. בתקופת כהונתו של מר ווקנין התקבלו למעלה מ300 אלף תלונות על הדואר. זה נתון עובדתי".
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אמרה מוקדם יותר השבוע בתשובתה לבג"ץ כי "לא עלה בידיהם להניח תשתית עובדתית שהולמת את הפעלת הסמכות החריגה". בתגובתה של היועמ"שית נכתב גם כן כי בחודש מרץ, כשלושה חודשים לאחר כניסת שר התקשורת לתפקידו, הודיע השר ליו"ר דירקטוריון חברת הדואר כי הוא סבור שעליו לסיים את תפקידו "על מנת שהחברה תוכל להשלים בהצלחה את תכנית ההבראה, לצעוד בבטחה להפרטתה המתוכננת והכל כדי להביא לשיפור השירות לציבור".
בנקודת הזמן הזו, לפי טענת היועמ"שית, לא הייתה בפני השר תשתית עובדתית המבססת את הפעלת הסמכות החריגה, המופעלת, לראשונה מאז חקיקה החוק, לפני כחמישים שנה.