בצל הדרמה המשפטית: כיצד הצעתו של אוחנה עלולה להשפיע על בג"ץ?

בית משפט לחוקה הוא רעיון לא חדש, שאף קיים בכמה מדינות בעולם. במידה ויוקם בית משפט לחוקה, הסמכות לדון בעניינים חוקתיים תהיה נתונה לבית המשפט הזה, מה שיוציא את הכוח העצום של היכולת לפסול חוקים מידי בית המשפט העליון.

הרעיון הוא כי מערכת השפיטה תהיה ממוקדת בהיבט המקצועי – ללא ההיבט הפוליטי שיהיה שמור לבית המשפט לחוקה בלבד, שיתנהל בנפרד ממערכת המשפט הכללית. הרעיון מאחורי המהלך הוא לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה, שהרוב המוחלט של תיקיה אינו עוסק בסוגיות חוקתיות.

בבית המשפט העליון מתנגדים להקמת בית משפט לחוקה, וקצת מיותר להסביר למה. בתחילת שנות ה-2000 הוגשו שתי הצעות חוק שעברו בכנסת בקריאה טרומית, כאשר לפי אחת מהן הכנסת היא זו שאמורה למנות את השופטים בבית המשפט לחוקה. נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, יצא לקרב נגד הפשטת בית המשפט העליון מהסמכות החזקה ביותר שנקבעה על ידו בפסק דין מזרחי – פסילת חוקים של הכנסת.

במסגרת הקרב על השארת הסמכות החוקתית בידי בית המשפט העליון, ברק אמר כי "את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן". בהמשך אמר ברק בכנסת כי "זהו רעיון מסוכן, תוצאתו פוליטיזציה של השפיטה והרס בית המשפט העליון. הקמתו של בית משפט כזה תהווה סכנה ישירה ומוחשית לדמוקרטיה". ברק טען כי בית משפט לחוקה מגיע מהמשפט הקונטיננטלי בעוד המשפט הישראלי מבוסס על המשפט המקובל, ועל כן הרעיון אינו מתאים לצורת המשפט הנוהגת בישראל.

חבר הכנסת יגאל ביבי שהיה מבין מגישי הצעות החוק, התפרץ לעבר ברק ואמר: "הנשיא ברק רוצה שהעוצמה שלו והשליטה שלו תשאר. בעיני בית המשפט העליון פסול מלהיות בית משפט לחוקה. הוא לקח לעצמו סמכויות לא לו, יש הקוראים לזה דיקטטורה. הכנסת היא הגוף המחוקק, היא העבירה את ההצעה בקריאה טרומית ובכל מדינה מתוקנת אם היה נשיא בית משפט מבקר בצורה בוטה כל כך את הפרלמנט, הוא היה עף מתפקידו. אנחנו נבחרנו לחוקק ולא השופט ברק, מעשיו אינם מקובלים בשום משטר דמוקרטי".

חברי בית משפט לחוקה לא אמורים להיבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, ובכלל, חבריו אינם חייבים להיות משפטנים כלל וכלל. בחירת החברים בו, שנעשית במקרים מסוימים על ידי הפרלמנט, עשויה לעמדת המתנגדים להביא לפוליטיזציה של בית המשפט החוקתי. מנגד, נטען כי עיסוק בענייני חוקה הוא בכל מקרה פוליטי – וכי יש להקים בית משפט לחוקה בכדי להוציא את הפוליטיקה מבית המשפט העליון.

בכל מקרה, בקרב לפני כ-22 שנים הנשיא ברק ניצח והצעות החוק להקמת בית משפט לחוקה נבלמו. בהחלטת הממשלה מדצמבר 2001, הממשלה החליטה להתנגד להצעות החוק להקמת בית משפט לחוקה והבהירה כי "החלטה זו תופסת בין אם הצעות-החוק הן תחת כותרת "חוק יסוד" ובין אם הן תחת כותרת של חוק רגיל".

במידה והכנסת אכן תקדם הצעת חוק של בית משפט לחוקה, אך צפוי כי ההתנגדות למהלך לא תתרחש רק בבית המשפט העליון בירושלים, אלא גם בהפגנות השבועיות בצומת קפלן שבתל אביב.