"משפטנים בכירים רבים טענו כי היה מקום לדחייה על הסף של העתירה אשר נטען לגביה כי אינה עוברת את סף הכניסה בדלתותיו של בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ", הוסיף. "לאור אמירות השופטים בדיון ניתן לומר כי גם הם נמצאים במרחק רב מקבלת העתירה ואף נוטים לדחות אותה".
לדבריו, "שאלת השאלות שעומדת על הפרק היא, האם בית המשפט יאפשר ליועמ״שית את האופציה להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות 'מהותית' ובעצם לתת לה כוח חסר תקדים".
עוד הוסיף קינן: "העותרים טוענים כי יש מקום לתחולה מאוחרת ולא לתחולה מיידית של החוק, זאת הואיל ועסקינן בחוק שנועד אך ורק עבור בנימין נתניהו. בפועל, הם מבקשים מבית המשפט לרדת למגרש החקיקה ולערוך הסדר".
מנגד, הוא מסביר: "נציגי ראש הממשלה טוענים כי בפועל אין כל אפשרות חוקית להיכנס למצב בו האקטיביזם יהא כה מרחיק לכת עד כדי התערבות אף במועד תחולה".
הלמן אמר כי "מאז ומעולם ליועצת המשפטית לממשלה לא הייתה סמכות להכריז על ראש הממשלה כנבצר". עוד ציין כי "על פי הדין, מי שקובע שראש הממשלה הוא נבצר זו הממשלה ולא היועמ"שית".
מוקדם יותר, טען הלמן כי ניתן להוציא את רה"מ לנבצרות כשאמר כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי כי בנסיבות קונקרטיות חריגות יהיה ניתן להביא לבית המשפט טענות כי פעילותו של ראש הממשלה להטבת מצבו בעקבות משפטו הפלילי יכולות להעלות טענות של נבצרות. הוצאת ראש ממשלה לנבצרות - רק במצבי קיצון".
על כך השיבה לו הנשיאה אסתר חיות: "מעבר לזה שליועמ"ש אין סמכות להכריז, אתה אומר דבר נוסף - שהפרת הסדר העניינים לא מוביל לנבצרות".
התרעות פיקוד העורף