בשלב זה של החקירה לא עולה חשד לקיום מגע מיני בין הסוהרת לאסיר הביטחוני. נוסף לסוהרת, נחקרו היום סוהרת נוספת וקצין, ובהמשך השבוע צפויות מספר חיילות שב"ס נוספות להגיע לחקירה במשטרה.
בשיחה שנערכה בין השר לנציבת שב"ס, החליטו השניים לפעול להוצאת סוהרות החובה מהאגפים כבר בימים הקרובים, שיאפשרו גם הם פרק זמן להתארגנות קצרה, זאת בהמשך לתהליך הוצאת כלל סוהרות החובה, לאחר 20 שנים בהם משרתים חיילי חובה בשב"ס, ואמור להסתיים במחצית 2024.
השר בן גביר אמר: "מדובר באירוע שיטתי ומתמשך שלא ניתן לסבול אותו יותר. ניצול של סוהרות בידי מחבלים ארורים וקשרים אסורים הוא לא מצב שיתאפשר במשמרת שלי. משנודע לי על האירוע שפורסם הבוקר, המתווסף לאירועים קודמים, אין מנוס מהחלטה מיידית".
כמו בפרשת הניצול המיני של סוהרות בשירות חובה, גם הפעם ההתנהלות של שירות בתי הסוהר (שב"ס) וגם המשרד לביטחון לאומי, היא סוג של פלסטר, תוך התעלמות מוחלטת מגופים השותפים לכאורה למערכת ובמקרה הזה צה"ל. באופן תמוה, שב"ס נוהג להגדיר את המעורבות בפרשה שנחשפה בסוף השבוע האחרון כחיילות בשירות חובה, ואילו בפועל מדובר בסוהרות בשירות חובה - זאת לאור העובדה שבמסגרת הסכמים מוקדמים בין צה"ל, האחראי על גיוס צעירים וצעירות, מסופחים לשירות בגופים ביטחוניים לרבות משטרה, מג"ב, שב"ס ושב"כ אלו שנמצאו מתאימות או מתאימים והם משרתים תחת אחריותם והנחיותיהם של אותם גופים.
צה"ל אמור היה לקבל עדכונים בלבד לגבי אירועים חריגים ושינוי מעמד של אותם משרתים, אולם בפועל צה"ל ממודר מפרשה זו באופן בוטה וההחלטות שהתקבלו עד כה לא הגיעו לפתחו, לא תואמו איתו ולא הובאו לידיעתו כלל. כך גם ההחלטה להפסיק את שירותן של הסוהרות תוך 10 ימים.
חשוב לציין כי הבקשה לגיוס חיילות הגיעה משב"ס ובעקבות הפרשה הקודמת מכלא גלבוע, החליטו שר הביטחון לשעבר בני גנץ והשר לביטחון פנים לשעבר עומר בר לב, במקביל להמלצות הוועדה, לסיים את הפרק עם צה"ל בכל הקשור לגיוסים אלו בתפקידים כאמור, זאת החל מאוגוסט 2024. בשל מחסור בתקינה הגיש שב"ס בקשה להאריך את התוקף וההחלטה שהתקבלה קבעה ביטול ההסכם בדצמבר 2024.
האירוע הנוכחי, חמור ככל שיהיה, הוביל להחלטה חד צדדית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והנציבה קטי פרי, לפיה הפרויקט המשותף יסתיים, כאמור, כבר בסוף השבוע הנוכחי. גם החלטה זו לא הובאה לידי צה"ל.
התרעות פיקוד העורף