מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מידי שבוע בשבוע, ממתינים עורכי דין בקוצר רוח ובחוסר ידיעה עד ליום חמישי בשעות הערב המאוחרות כדי לראות אם יפורסם צו המאריך את "מצב החירום המיוחד" בשבוע נוסף.
טרגדיה: סוהר נהרג מפליטת כדור בעת שהיה בחופשה
אירוע פלילי בפתח תקווה: צעיר תקף את אחיו כשהטיח בקבוק בראשו
מצב החירום המיוחד משמעו, שלא מתקיימים דיונים רגילים בבתי המשפט, אלא דיונים דחופים בלבד. מצב החירום המיוחד מפורסם הן בשל הקושי להגיע לבתי המשפט (שחלקם מצויים באזורים מטווחים); הן בשל חוסר הזמינות של עורכי דין, הצדדים והעדים, שרבים מהם נמצאים בשירות מילואים; או בשל העובדה שמשרדים רבים עובדים בחסר גדול ביותר של כוח אדם.
עד כה פורסמו ההארכות מידי יום חמישי, כנראה מתוך תקווה שבשבוע לאחר מכן ישתפר המצב ועורכי הדין יוכלו לחזור לעבודה רגילה ובתי המשפט יוכלו להתפנות לדון בתיקים. עד לפרסום הארכת מצב החירום המיוחד מדי שבוע, עורכי הדין צריכים לצאת מתוך נקודת הנחה שהדיונים מתקיימים, ורק עם הפרסום הם יכולים למחוק את הדיונים הקבועים לשבוע הקרוב.
מצב דברים זה הוא בלתי מתקבל על הדעת, ממספר טעמים: ראשית, ההנחה שעורכי דין, בעלי דין ועדים יחזרו מהמלחמה לשגרה ללא תקופת התרעננות, הישר לאולמות המשפט, היא לא הנחה סבירה. גם אם כל הגורמים הדרושים לדיון (עורכי דין משני הצדדים, בעלי דין משני הצדדים, עדים של שני הצדדים) יחזרו הביתה, הם לא יחזרו מיד לשגרה, לא מבחינה נפשית ולא מבחינת לוח זמנים. לכן, לא ניתן לצפות מהם לקיים דיון בלי שהיה להם מספיק זמן להכין את הדיון קודם לכן.
שנית, השארת התיקים תלויים עד לרגע האחרון, מחייבת את עורכי הדין להכין את התיקים לשבוע הבא, מתוך חוסר ידיעה אם הדיון יתקיים או לא. עד כה התברר שכל הכנה של עדים והכנת התיקים, ירדה לטמיון.
שלישית, כל שבוע שבו נדחה דיון, הוא בעל אפקט דומינו. נניח שיש תיק שקבועים בו שלושה מועדי הוכחות, שבוע אחר שבוע. בכל מועד אמורים להעיד עדים מסוימים ומומחים. דחיית הדיון הראשון מכניסה מייד את הצדדים לסחרחורת: לנסות לראות האם עדי התובע יכולים להגיע בשבוע שלאחר מכן, להודיע לעדי הנתבע שהם לא צריכים לבוא בשבוע השני אך לנסות לשריין אותם לשבוע השלישי, והכל בפרק זמן קצר שהוא בלתי סביר.
אבל הבעיות לא מסתכמות רק בדיוני הוכחות. גם קיום דיוני קדם משפט הוא בעייתי. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018 (שנכנסו לתוקף ב-2020), הצדדים צריכים להגיש סדרה של מסמכים 20 יום לפני קדם המשפט הראשון: פירוט של הדיון שנערך בין הצדדים, רשימות עדים ורשימת בקשות. במילים אחרות, גם אם הדיון לא יידחה, הוא נשען על עבודה מאומצת שנעשית בשבועות לפני כן. ככל שעורכי הדין אינם במשרד ואינם יכולים להתפנות להגיש את הנדרש מהם, לא ניתן לקיים דיונים על פי התקנות.
נראה, שפתרון שאומץ בהקשר אחר – שנת הלימודים באוניברסיטאות – הוא הפתרון הראוי: האוניברסיטאות הודיעו שהלימודים יחלו בתחילת דצמבר, אך בד בבד הודיעו שבכל מקרה תינתן הודעה של שבועיים מראש לפני החידוש. פתרון שכזה היה מונע צורך בהכנת תיקים לדיונים שככל הנראה לא יתקיימו. כדי לאפשר חזרה מהירה יותר, מן הראוי לבטל את הצורך להגיש מסמכים שונים לפני קדם המשפט, ולו כהוראת שעה. מצב דברים שכזה היה קיים עד 2020, וניתן לחזור אליו בשל האילוצים הקיימים.
אם בתי המשפט באמת רוצים לקדם דיונים, שיאפשרו לעורכי הדין להגיש בקשות ושהשופטים יכריעו בהן כבר עכשיו ולא יתינו לדיוני קדם משפט לאחר סיום המלחמה.
עו"ד ד"ר אסף פוזנר, מומחה לנזיקין ולרשלנות רפואית וחבר בעבר בוועדות ציבוריות לסדר דין אזרחי