הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

חודש וחצי לתוך הלחימה ואלפי עסקים עדין סגורים. הבנקים שגילו סבלנות עד עכשיו מתחילים לאבד אותה ורוצים לצמצם לעצמם נזקים. אף שהחדשות מתמקדות בימים אלו במצב הלחימה בגזרות השונות, בשולי החדשות כבר מדברים על הנזק הכלכלי של רבים מאזרחי ישראל, חלקם נאלצו לסגור את העסקים שלהם בגלל מצב החירום, חלקם גויסו למילואים ואחרים הוצאו לחל"ת. כיצד תוכלו להתמודד עם המצב הכלכלי החדש שנוצר וכיצד תוכלו למזער נזקים ולהימנע מקריסה כלכלית? עו"ד לירום סנדה מומחה לחדלות פירעון והוצאה לפועל מסביר כיצד יש לפעול.

התחושה היא שהבנקים איבדו סבלנות ורבים מתחילים לקבל שיחות והודעות מהבנקים בדרישה לתשלום החובות. מה צריך לעשות במצב כזה?
עו"ד סנדה: "הבנקים גוררים למעשה הלוואות והתחייבויות של לקוחות עוד מתקופת הקורונה והסבלנות שלהם הייתה קצת יותר טובה בחודש הראשון של המלחמה, אך כעת, כשרואים שזה הופל לחלק משגרת היומיום שלנו הם באמת מתחילים להגיע לקצה והם רוצים את הכסף בחזרה - גם הם סופגים הפסדים. זה לא סוד שלקוח שמפגר בתשלומי הלוואה נאלץ להתמודד עם הליכי גבייה מאוד אגרסיביים ושיטות גבייה אגרסיביות של הבנקים - הריביות מופרזות ומעמיסים הוצאות ושכ"ט של עוה"ד. במקרים רבים בעל החוב כלל לא ידע עליו".

לדברי עו"ד סנדה, רבים לא יודעים שקיימת הוראת פיקוח מפורשת של המפקח על הבנקים. "הוראת פיקוח 450", מוסיף עו"ד סנדה, "נחקקה כבר ב-2018 ולמעשה מחייבת את הבנקים במשנה זהירות, בהגינות ובכבוד". 

יש מספר פרמטרים שהבנקים מחייבים לידע אותנו טרם פתיחה בהליכי גבייה:

  1. אסור לבנקים להוציא את החוב מהסניף. אנחנו לא יודעים את זה. כל בנק מחויב להקים מערכת בנקאית נפרדת אצלו בסניף על מנת לעשות את הגבייה הראשונית של החוב, לא להוציא לעוה"ד שיפעלו נגדו בתביעות ובעיקולים.
  2. הבנק מחויב לתת לנו כל מסמך שאנחנו מבקשים, אחת הבעיות הכי גדולות שלנו, של עוה"ד ושל הלקוחות, כאשר אותו לקוח מגיע אלינו זה שהלקוח לא יודע כלום. הבנק בא ואומר לו  אני לא יכול למסור לך כלום. 
  3. יש פיקוח ובקרה על עוה"ד של הבנק, כלומר יש מערכת שצריכה לפקח עליהם. יש לבנקים חובות מסוימים בפתיחת תיקי הוצל"פ. הם לא יכולים לפתוח תיק סתם כך.

לדברי עו"ד סנדה, חשוב לזכור, כי הבנק הוא הגוף המממן. "הוא", הוא אומר, "זה שנותן לנו את האוויר והחמצן. לפעמים אגרסיביות יתר של הבנק היא זו שתביא למחול שדים ולקריסת הלקוח הן בפן הכלכלי והן פן הנפשי. כאשר אנחנו מתמודדים עם החובות האלה אנחנו יודעים לעלות למנהלות, לעצור את זה בזמן ולקבל פריסות ארוכות, ולפעמים עדיף גם לפתוח בהליכים משפטיים".

כדוגמא מביא עו"ד סנדה הודעה שקיבל מלקוחה שלו, החייבת לבנק 350 אלף שקלים. הבנק הציע לה לשלם 2,650 ל-30 שנה. "זה הזוי", אומר עו"ד סנדה, "על 350 אלף היא תחזיר מיליון שקל – איפה זה נשמע? בשוק אפור זה לא קיים". במקרה זה הוא ייעץ ללקוחה על הגשת הליך משפטי נגד הבנק ופריסת תשלומים ללא ריבית.

מה לגבי גופי מימון אחרים? כמו חברות כרטיסי האשראי, הלוואות חוץ בנקאיות או חברות ביטוח? ההליך הוא זהה? 
עו"ד סנדה: "ההוראה של המפקח על הבנקים לא חלה על הגופים האלה. אם אמרנו שהבנקים מתחילים להיות אגרסיביים ומתחילים לאבד סבלנות, פה בכלל יש השתוללות בתחום. החברות החוץ בנקאיות ספגו הפסדים גדולים. חברות האשראי שמלכתחילה מי שמגיע אליהן ולוקח הלוואות בריביות מנופחות נמצא בסכנה, גם איבדו את הסבלנות. אותו בן אדם שמותקף פתאום מהבנק יכול למצוא עצמו מותקף מכמה גורמים. אני אומר שזה הזמן לעצור, לנשום, לקחת אוויר ולהבין את תמונת החובות מלאה. אם אתה חייב 50 אלף או 100 אלף יכול להיות שנתמודד עם זה באופן פרטני. אם חייב 400-500 אלף, אני לא מדבר על תיקים של מיליון שקל ומעלה, אין מה לשים פלסטר ולפתור חוב אחד. צריך להבין את התמונה המלאה ואז אדע איך להתמודד עם כולם באופן גורף. אל תתנו לאף אחד לאיים עליכם. אל תתנו לאף אחד להפחיד אתכם".

"הדבר הכי חשוב במקרים כאלה", מדגיש עו"ד סנדה, "זה קודם כל לקנות זמן – יש לנו משפחה בבית וילדים להגן עליהם לפני הכל".

התקופה הזו מביא אומנם קשיים כלכליים, אך בשבוע האחרון מגיעה גם בשורה אחת טובה, בשורה חברתית משמעותית – חוק המפחית ריבית פיגורים של תיקי הוצאה לפועל. לעמדת עו"ד סנדה, מדובר בחדשות טובות ובבשורה של ממש. "כולנו", הוא מסביר, "מכירים את התיקים האלה שנפתחו בכמה אלפי שקלים וזינק למיליוני שקלים. חייב שיעמוד בתשלומים יקבל הפחתה בדמי הפיגורים שיכולה להגיע עד 75 אחוז מגובה החוב. רוצים לתמרץ את החייבים האלה לשלם ולעמוד בהתחייבויות שלהם". 

עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר