פרסום ראשון: תושבים מדרום תל אביב הגישו לבג"ץ עתירה נגד פיקוד העורף ועיריית תל אביב, בה נדרש להציב מיגון בדרום תל אביב, זאת מכיוון שאין מיגון מספק בשכונות בדרום העיר.
תיעוד מבהיל: רסיסי רקטה נפלו סנטימטרים בודדים מהולכי רגל בת"א
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אוהד יאראק ודניאל טלמון ממשרד פירון על ידי תושבי שכונות כפר שלם, ידידיה הארגזים ועזרא, נכתב כי "מדובר במחדל של ממש בהימנעותם של המשיבים, הגורמים המוסמכים לפי חוק ההתגוננות האזרחית, לקיים חובתם להגן על העותרים מפי ירי רקטות, מחדל בו מגלגל כל אחד מן המשיבים את האחריות לפתחו של האחר".
בעתירה נטען כי נערכו בעבר פניות לעיריית תל אביב, וכי המצב בו העותרים נמצאים נדחה שוב ושוב. "תוך הותרת העותרים בלא כל מיגון הולם. כל זאת בשעה שתושבי שכונות רבות נוספות בעיר תל אביב-יפו ובערים אחרות ברחבי המדינה, זכו להתייחסות נאותה ופתרון לפערי המיגון הקיימים". העותרים טוענים כי הסירוב למגן אותם באמצעות מרחבים מוגנים ניידים, מציב אותם "בחוסר אונים ומציב אותם בסכנת חיים של ממש למול האיום הרקטי".
בעתירה מצוין כי בשכונות בהן מתגוררים מגישי העתירה מתגוררים כ-10,000 משפחות, "הנתונים לפערים משמעותיים עד כדי חיסרון מוחלט במיגון מפני איום ירי רקטי מרצועת עזה". עוד מצוין בעתירה כי "כמות המקלטים הציבוריים המצויים בשכונות אלה דלה עד אפסית, כך שתושבים רבים נעדרים יכולת להגיע אל המקלטים בטווח הזמנים שקבע פיקוד העורף על מנת להתמגן מפגיעת הרקטה". כדוגמה, נטען כי בכל שכונת כפר שלם ישנו מקלט ציבורי אחד.
עו"ד אוהד יאראק ממשרד פירון, בא כוחם של העותרים, מסר כי "עיריית תל אביב מפקירה את התושבים הכי מוחלשים שלה. לאלפי תושבים אין מיגון ציבורי או פרטי מינימאלי כך שכל שנותר להם בעת אזעקה הוא לשכב על הרצפה ולכסות את הראש".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב-יפו השקיעה ומשקיעה רבות בסוגיית המיגון התקני בעיר, ופועלת בהתאם להנחיות הגורם המוסמך- פיקוד העורף. לנוכח דיני ההתגוננות המחייבים הקמת מרחבים מוגנים בבניה חדשה, החליטה המדינה לפני עשרות שנים שאין צורך לבנות מקלטים ציבוריים בערים ועל דעת פיקוד העורף לא מוקמים מקלטים נוספים במרחב הציבורי. ברחבי העיר תל אביב-יפו קיימים 239 מקלטים ציבוריים וכן 161 חניונים תת קרקעיים שהעירייה בתיאום עם פיקוד העורף הועידה למחסות ציבוריים. מעבר לכך, ונוכח המחסור במיגון תקני הקיים בכל רחבי העיר שאינו ייחודי לשכונות דרום העיר, נעשית פעילות מאומצת של העירייה ושל פיקוד העורף לאיתור פתרונות מיגון נוספים, ומתחילת המלחמה נוספו כ-90 פתרונות מיגון ציבוריים בכל רחבי העיר. הצבת אמצעי מיגון פרוביזוריים במרחב הציבורי נבחנה בידי העירייה ופיקוד העורף ובכל המקרים הגיעו להבנה שאינם מספקים מענה ואין לכך היתכנות מעשית".
עוד נמסר, כי "בשכונות עזרא, הארגזים, כפר שלם, לבנה, ידידיה וכרם התימנים קיימים מרחבים מוגנים תקניים הפתוחים לציבור המופיעים ב-gis העירוני ומפורסמים בהודעות העירייה לציבור. כמו כן, נציגי עירייה משוחחים עם תושבים הפונים בעניין פערי מיגון ומסייעים במידע על מענה מיגוני קרוב וביישום תפיסת המיגון של פיקוד העורף – 'הכי מוגן שיש'".
יובל צלנר, המועמד לראשות עיריית תל אביב-יפו: "רק היום נפלו רסיסים בבית ספר מקס פיין ובכפר שלם וקיבלנו עוד ההוכחה שת"א איננה חסינה מפגיעות. למרות ההצלחה של כיפת ברזל, ההגנה האווירית אינה הרמטית ולכן לא יכול להיות שבת"א יש עדיין עשרות אלפי תושבים ללא מיגון תקני שתלויים בחסדי האל בזמן נפילת רקטה. תושבי דרום ומזרח ת"א הם לא אזרחים סוג ב'. מגיע להם מיגון בדיוק כמו לכל תושבי העיר. זה אפשרי וזה בהישג יד".
מדובר צה"ל נמסר כי "העתירה הנ"ל טרם התקבלה בפיקוד העורף. לכשתתקבל, יענו הפונים באופן ישיר, בערוצים המשפטיים המקובלים".