כנגד הנאשם הוגש לפני כחודש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות אלימות כנגד בת זוגו, במהלכן חבט בה בכל חלקי גופה, חנק אותה והטיח ראשה בקיר מספר פעמים עד שנחבלה. הנאשם טען להגנתו שלא הוא זה שתקף אלא הותקף והתגונן בפני בת הזוג, הסובלת מהפרעות נפשיות והתפרצויות זעם בלתי נשלטות.
הנאשם נעצר והוגש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים לנוכח חומרת העבירה. התבקש תסקיר מטעם שירות המבחן, אשר לא המליץ לשחרר את הנאשם, שכן אינו לוקח אחריות על מעשיו, אינו מביע אמפטיה לקורבן ואינו מעוניין בטיפול.
עו״ד יעקב שקלאר, מומחה לעבירות אלימות ומין במשפחה, אשר ייצג את הנאשם, טען כי מדובר בכשל קבוע של שירות המבחן שמעוות את התמונה ומטעה את בית המשפט, בכל אימת שמדובר בנאשם שאינו מודה. השופט אריאל סלטו קיבל את טענות עו״ד שקלאר והורה על שחרורו של הנאשם בתנאים מגבילים ובערבויות, למרות העדר המלצה של שירות המבחן.
השופט קבע כי בית המשפט אינו כבול להמלצת שרות המבחן וכי הוא מהווה כלי עזר בלבד עבור השופט. כמו כן קבע בית המשפט כי אין לפגוע בחזקת החפות העומדת לנאשם בשלב המעצר, באופן שנדרש ממנו להודות ולקחת אחריות על מעשיו, לפני שהתיק התברר בראיות.
״כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, העובדה שנאשם כופר במיוחס לו בכתב האישום, אין בה כשלעצמה כדי ללמד על מסוכנותו בשלב הליך המעצר״, קבע בית המשפט.
התביעה הודיעה כי לא תערער על ההחלטה.