במערכת המשפט מגיבים לדיווחים לפיהן בג"ץ עתיד לפסול את ביטול עילת הסבירות.
נבחרי הציבור חייבים להתערב עכשיו: החברה הישראלית על סף תהום | דעה
רוב הציבור: לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית וללכת לבחירות
עו"ד אביחי חג'בי, מומחה למשפט פלילי ומנהלי: "על פי הפרסומים, שופטי בית המשפט העליון גמרו בדעתם ברוב של שמונה שופטים אל מול שבעה שופטים לבטל את התיקון לחוק יסוד השפיטה שחוקקה כנסת ישראל, לפיו בית המשפט העליון לא יוכל לפסול החלטות שרים וממשלה בעילה של סבירות. דווקא התוצאה המסתמנת (ככל שהיא מדויקת) מוכיחה, באופן חד משמעי, כי דרושה רפורמה משפטית במערכת המשפט. מסתמן כי שינוי בשיטת המשטר במדינתנו מתבצע, דה פקטו, על בסיס שתי חוות דעת של שופטות שהסתיימו כהונתן (הנשיאה חיות והשופטת ענת ברון)".
"ברור לכל, כי מתנגדי הרפורמה המשפטית היו זועקים חמס אם מדובר היה בתמונת מראה לפיה העתירה הייתה נדחית בשל רוב אקראי של שופטים שמרנים שחלקם סיימו כהונתם. נזכיר כי התיקון המוצע על ידי תומכי הרפורמה הוא כי לא ניתן יהיה לפסול חוק אלא ברוב מיוחס של שופטי בית המשפט העליון, אדרבא ואדרבא כאשר מדובר בביטול חוק יסוד (ככל שבכלל יש סמכות לבטלו)".
"מכל מקום, ככל שהפרסומים מדויקים, פסק דינו של בית המשפט העליון המבטל חוק יסוד הופך את בית משפט העליון לעליון על כל רשות אחרת. בית משפט שאינו קיים בשום מדינה דמוקרטית בעולם. והעיתוי בפרסום ההחלטה; כשהמדינה מצויה במלחמה וזקוקה לאחדות, הוא מצוי בחוסר סבירות קיצוני".
עו״ד גיא שנער, מומחה למשפט פלילי ומנהלי, מזכיר: ״עילת הסבירות היא 'עילת-על' שעל בסיסה ובאמצעותה מותח בית המשפט העליון ביקורת שיפוטית על החלטות ופעולות שלטוניות קרי, החלטות של הממשלה. ה'סבירות' שבבסיס העילה, אינה נקודה חדה וספציפית, אלא קיים מתחם סבירות, שמולו נבדק האם הפעולה של הרשות המנהלית חורגת ממנו, שאז היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני ועל כן ניתן לפסלה״.
לדברי עו״ד שנער, למבחן הסבירות ישנם מבחני עזר, שבאמצעותם ניתן לקבוע אם הרשות המנהלית פעלה בחוסר סבירות קיצוני, ובהם "אם הפעולה לא נשקלה כראוי, שהיא שרירותית, או שאינה הגיונית״.
עו״ד שנער מוסיף: ״בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ הקפיד לאורך השנים לפסול החלטות מנהלית פעמים מועטות ורק במקרים שבהם הרשות פעלה באופן בלתי מתקבל על הדעת או בסתירה לחוק מפורש, בניגוד לשכל ישר או באופן שפוגע פגיעה קשה בעקרונות יסוד ובזכויות אדם. יחד עם זאת, בג״ץ הסבירות הנוכחי הוא הרבה מעבר לכך, בהיותו מבחן לעיקרון הפרדת הרשויות ועצמאותה של הרשות השופטת כאבן יסוד במשטרנו הדמוקרטי״. לדבריו, "הגם שלא ניתן להתייחס להחלטת בג״ץ טרם פרסומה, וודאי יהיה זה מעניין לקרוא אותה, ואני תקווה גדולה כי כלל לא תתעורר שאלה אם לציית לה, אם לאו״.