הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

כמעט כמו כל דבר בעידן המודרני שבו אנו חיים, גם התא המשפחתי משתנה. ברחבי העולם וגם בישראל מוקמות משפחות מסוגים שונים ומינים שונים – שני אבות, שתי אמהות, סבב ב' של הורים גרושים ועוד. הדינמיות של "המשפחה החדשה" מאתגר את המדינה, ובפרט את מערכת המשפט, לא פעם בסוגיות שונות. שכן, ככל שמערכת היחסים על מי מנוחות, אין כל בעיה, אבל מה קורה כאשר התא המשפחתי מתפרק? עו"ד ענבר לב מסבירה כיצד נכנס לעולמנו צו הורות פסיקתית וכיצד הוא צפוי להשפיע על חיי בני זוג שנפרדים.

עורכת הדין עינבר לב (צילום: ענת קזולה)
עורכת הדין עינבר לב (צילום: ענת קזולה)

לדברי עו"ד לב, תא משפחתי שמורכב מהורה ביולוגי ומהורה שאינו ביולוגי הופך בשנים האחרונות לנפוץ ולשכיח יותר ויותר. במסגרת הזו של התא המשפחתי, מבקש ההורה שאינו ביולוגי לשמש כהורה מן המניין עבור אותם ילדים, דבר שאינו בעייתי בזמני שיגרה, אך עלול להוביל לסכסוך בהמשך, במידה ובני הזוג נפרדים. 

בסוגיה הזו נשאלת השאלה מיהו ההורה של הילד, האם זה שקשור אליו גנטית וביולוגית, זה שמטפל, מחנך ומגדל אותו או שניהם גם יחד? "בעולם המשפט", אומרת עו"ד לב, "לא בוחנים זאת כך. כדי שהורה שהוא לא ביולוגי יקבל צו הורות פסיקתית, כלומר יהווה הורה בעיני המדינה, הוא צריך לעמוד בקריטריון אחד מאוד חשוב – האם הוא תכנן את ההיריון, את הבאת הילד לעולם יחד עם בן/בת הזוג שלו, שהוא או היא ההורה הביולוגי? במידה והתשובה לכך היא חיובית, אזי ניתן ליתן צו הורות לאותו הורה לא ביולוגי". 

עו"ד לב מבהירה כי הנושא הזה יוצר מחלוקות רבות בין בני זוג שנפרדים. כדוגמא היא מפרטת על תיק שמתנהל כיום במשרדה. "במרכז התיק בנות זוג חד מיניות, כאשר אחת מהן, שאותה אני מייצגת, היא האמא הביולוגית לילדה בת 3. לאחר פרידתן מבקשת בת זוגה לשעבר לקבל צו הורות פסיקתית. האם הביולוגית טוענת כי היא הכירה את בת זוגה לשעבר בזמן שכבר הייתה בהריון, בחודש השלישי, והתכנון להיכנס להריון לא כלל אותה.

מנגד, האם הלא-ביולוגית טוענת שהיא אוהבת את הילדה, שהקשר ביניהן חזק ושהילדה רואה בה אמא לכל דבר ועניין. לדבריה, אף שהשתיים לא חתמו על הסכם חיים משותפים ולא פעלו להוצאת צו הורות זו הילדה שלה והיא גידלה אותה. במקרה הזה, לצערי הרב כלפי שתי האימהות, ההלכה היא מאוד חד משמעית. אם הלקוחה שלי תצליח להוכיח בסופו של יום ולעמוד בטענה שלה שהתכנון של הילדה הזו לא היה משותף, אותה אמא לא-ביולוגית לא תזכה לגדל את הילדה הזו".

כלומר, הקריטריונים גוברים על תחושות ורגשות?
עו"ד לב: "יש רגשות חזקים בכל התחום הזה של דיני משפחה, ברור שגם כאן, אבל בית המשפט בבואו לפסוק בעניין חייב להניח גבולות וקווים. איך ניתן לצבוע מה נכון ומה לא נכון אם לא נציב קריטריונים מסוימים? ביהמ"ש אמר שצריך לשים את קריטריון התכנון, אהבה לילד תמיד קיימת, ואם נבחן לפי הרגש כלפי הילד יהיה קשה מאוד לפסוק בעניין. מה קורה למשל בסיטואציה של אם, שהיא אשת קריירה, והיא הביאה ילד לעולם והיא הביאה מטפלת שמגדל את הילד מיום לידתו. האם הביולוגית רואה אותו בשבע בערב. אותה מטפלת מקלחת, מאכילה, מגדלת, בקשר עם הגן, קונה לו בגדים והרגש הוא חזק, האם היא אמא שלו? לא". 

דוגמא נוספת, כך לפי עו"ד לב, יכולה להתרחש גם אצל זוגות סטרייטים שהגיעו לסבב ב' שלהם, כשלאחד מהם יש תינוק או ילד ממערכת יחסים קודמת. "מה קורה", שואלת עו"ד לב, "אם אותם בני זוג חיו ביחד 3 שנים והגבר הפך לחלק בלתי נפרד מחיי הילד של בת זוגו. האם כשהם נפרדים הוא יכול לקבל חזקה על הילד הזה? עניין הרגש, החינוך וההורות, כפי שאנחנו מתייחסים אליה באספקט ההתנהגותי, הוא אינסופי. אי אפשר לקבוע מסמרות על מה זה הורה ואיך זה הורה. זה עולם שלם ולכן צריך לקבוע איזה קריטריון התחלתי ונקבע שהקריטריון הוא התכנון, כלומר האם הייתה כוונה משותפת".

"לצד זאת", מוסיפה עו"ד לב, "בבואו להחליט בסוגייה יקח בית המשפט בחשבון גם את האינטרס של טובת הילד. בית המשפט יבחן מה הנזק שייגרם לילד במידה והקשר בינו לבין ההורה הלא ביולוגי יינתק. כאן בית המשפט יצטרך להכריע או למצוא נקודת איזון שבין השמירה על הקריטריון של ההורה והביולוגי ותנאי הסף שמכניס את צו ההורות לתוקף מצד אחד ומצד שני שמירה על טובת הילד". 

יש אפשרות להימנע בכלל מהתסבוכת הזו? למנוע מראש את הסכסוך?
עו"ד לב: "הפתרון הוא מאוד פשוט, יש לך בן או בת זוג, והוא ואתם רוצים להביא ילדים לעולם? תכינו את הקרקע מראש. תכינו הסכם הורות, ותאשרו אותו בביהמ"ש. יינתן לזה תוקף משפטי, תוציאו צו הורות מכח ההסכם כשהילד נולד, בהסכמה. הסכם כזה עשוי לפתור מחלוקות עתידיות רבות".

האם ניתן לבטל צו הורות פסיקתית?
עו"ד לב: "לא ניתן לבטל צו הורות פסיקתית, מרגע שהצו ניתן אותו אדם נחשב להורה של הילד, לטוב, לרע ולתמיד. הורה זה הורה ואי אפשר להפסיק להיות הורה רק כי רוצים בכך". 

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]    
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר