הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

קצבת נכות כללית היא קצבה חודשית המשולמת למי שכושר העבודה שלו נפגע עקב נכות גופנית, שכלית או נפשית. האם לכל אחד מגיעה הקצבה? איך עותרים לקבל אותה וכיצד תדעו לאיזה סכום חודשי אתם זכאים?

עו"ד אימבר גולן פרטוש, מומחית לנזיקין ולתביעות ביטוח לאומי, מסבירה למולי ארי בתכנית מחוץ לפרוטוקול.  

לאחרונה פועלים בממשלה להעלאות את גובה קצבאות הנכות המשולמות לילדים, לנכים ולמבוגרים. לפי התוכנית, כבר בקרוב צפויה הקצבה לגדול ב-5-6 אחוזים. זאת, בהתאם להחלטה להצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע במשק, החלטה שהתקבלה במסגרת מו"מ של ארגוני הנכים עם האוצר לפני כחמש שנים.

מהי בכלל קצבת נכות כללית?
עו"ד גולן פרטוש: "כל אדם שסובל מנכות, מחלה, נכות נפשית, נכות פסיכיאטרית, שכלית, או מי שנולד עם מום, יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות כללית. יש קצבאות ילדים שמאפשרות קבלת קצבה מיום הלידה ועד גיל 18 ובהתאם לנכויות. זה תלוי עד כמה הנכות מגבילה, האם יש טיפול רפואי קבוע, אלו דברים שנבחנים על סמך גמלאות ילדים. ברגע שאנשים מגיעים לגיל 18 בוחנים אותם כבגירים. ניתן לבחון האם האדם אכן מוגבל בשל אותה נכות, מחלה, נכות שכלית או נפשית מוגבלת. האם זה באמת מגביל אותו ביכולת ההשתכרות? ברגע שזה אכן מגביל, שהוא לא עובד או מרוויח שכר מתחת לשכר הממוצע במשק, הוא יכול להיבחן ויבדקו האם לאפשר לו גמלה".

כיצד מחושבת קצבת נכות כללית?
עו"ד גולן פרטוש: "גובה הקצבאות ל-100 אחוז אובדן כושר עבודה עומד כיום על 4,000 שקל לאובדן כושר עבודה מלא ובקרוב הסכום אמור לגדול". 

איך אני יודע אם אני זכאי לקצבת נכות כללית?
עו"ד גולן פרטוש: "אדם שסובל מאיזו לקות, מאיזו מחלה, כמובן שכדאי שיבדוק זאת, כי יתכן והוא זכאי לגמלה. זאת, בפרט אם המחלה או הבעיה הרפואית שלו מגבילה אותו ביכולת ההשתכרות. על מנת להיות זכאי לגמאי יש לעמוד ברף רפואי מסוים, באחוזי נכות רפואיים בגין אותה מגבלה, האחוזים נעים בין 40-60. אם אכן אותו אדם הוא בעל נכות שכזו, יבחן המוסד לביטוח לאומי האם אכן נפגעה יכולת ההשתכרות של האדם בגלל המגבלה. כלומר, על מנת להיות זכאי לקצבה יש צורך בשני תנאים מצברים. הראשון הוא האם אכן יש באמת מגבלה או בעיה רפואית והשני שהדבר אכן מגביל אותנו. בהנחה ששני התנאים מתקיימים והאדם לא עובד או משתכר שכר נמוך הוא יוכל לקבל את הקצבה".

אם יש לי אישור רופא על נכות, אפשר פשוט לפנות באתר שלהם ולקבל את הפיצוי?
עו"ד גולן פרטוש: "זו לא הדרך להגשת התביעה. ראשית צריך לבחון את כלל החומר הרפואי של אותו אדם. יש מצבים שניתן לקבל קצבאות רטרואקטיבית, יש מקרים שניתן לקבל את הקצבה לצמיתות. יש תנאים רבים שמאפשרים את קבלת הקצבה. לא בהכרח אם אני סובלת ממחלה או בעיה רפואית או שיש לי אישור מהרופא אני אקבל. צריך לעבוד ועדה רפואית, לפעמים כמה ועדות בתחומים שונים, לבדוק מתי התחילה הנכות, עוברים ועדה עם עובדת סוציאלית שבוחנת אם היכולת התפקודית נפגעה. חשוב להיות מוכנים מאוד, גם בהיבט של החומר הרפואי. לכן, ההמלצה היא לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות לביטוח הלאומי, להתייעץ ולקבל ליווי משפטי. בהקשר הזה חשוב לציין, שבמדינת ישראל יש חוק שכר הטרחה, שקובע את גובה שכר הטרחה שישולמו לעורך הדין המייצג או לחברות למימוש זכויות רפואיות. התשלום הוא באחוזים, רק אם התביעה מתקבלת ובהתאם לקצבה שתשולם". 

מה לגבי ליווי של חברות למימוש זכויות רפואיות?
עו"ד פרטוש גולן: "עורכי דין המתמחים בתחום הביטוח הלאומי הם מי שמייעצים, מלווים לוועדות הרפואיות, מייצגים, מכינים את החומר ובמידת הצורך מערערים על החלטה כזו או אחרת. בחברות למימוש זכויות רפואיות הייעוץ אינו משפטי. מדובר בדבר משמעותי מאוד בהליך הזה, שכן הם אינם רשאים לייצג, ואף לא להיות נוכחים במהלך הדיונים בוועדות הרפואיות. לוועדות הרפואיות האלו לא הולכים ללא ייצוג עורך דין". 

האם ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית?
עו"ד פרטוש גולן: "בוודאי, זהו לא סוף פסוק ותמיד ניתן לפעול לשנות את התמונה. חשוב לפנות לאיש מקצוע, שבאמת יעבור על המסמכים, ינחה. אף פעם זו לא המילה האחרונה, אפשר לערער, אפשר להגיש בקשה בגין החמרת מצב". 

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]    
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר