בית המשפט העליון קבע כי "לנוכח סד הזמנים הדוחק ועמדת המדינה לפיה על מנת שניתן יהיה להיעתר לסעד המבוקש בעתירות, ולחלק את פרסי ישראל לשנה זו כפי שנקבעו לכתחילה בטקס מוצאי יום העצמאות ביום 14.5.2024, מטעמים של יעילות הטיפול בעתירות ומבלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים, החלטנו להורות על מתן צו על תנאי כמבוקש בעתירות".
בתגובה לדברים, מהשר קיש נמסר אז כי "ההחלטה לדחיית פרס ישראל נבעה אך ורק מהמצב המלחמתי במדינה. בניגוד לנאמר, השנה אף זוכה לא נבחר לפרס ישראל. כיוון שעבודת הוועדות חסויה ותחת שמירת סודיות, לא ניתן להתייחס אליהן פומבית. החלטתי מממשת עמדה ערכית שבוחרת להתמקד השנה בהוקרת פעולות התקומה, הגבורה והערבות ההדדית של אזרחי ישראל".
"אני טוען שהשר לא פעל על דעת עצמו אלא על פי הוראות מגבוה. לפי מה שנמסר לי, מי שבחש בהחלטה לפסול למעשה את מועמדותי הוא אחד, מר שלומי פוגל, איש עסקים ידוע המקורב לראש הממשלה ולרעייתו. לאחר שנודעה כוונת הועדה להמליץ על מועמדותי, הפעיל פוגל לחצים כבדים על מי מחברי הוועדה להמליץ על מועמדת אחרת מהמגזר הנכון ולחזור מהכוונה להמליץ עלי. רק לאחר שהוועדה עמדה בלחצים הכמעט בלתי אפשריים שהופעלו עליה ודבקה בהחלטה להמליץ עלי, לא נותרה לשר החינוך, בעצה עם גורמים נוספים, ברירה אלא לבטל את כלל הפרסים. כאמור, משום שלא היה בידו לפסול רק אותי", הוסיף ולדמן.
התרעות פיקוד העורף