דרמה בבית המשפט: חמש שנים כמעט אחרי אירוע הירי במהלכו מצא את מותו הנער סלומון טקה ז"ל, וארבע שנים וחצי אחרי שהחל משפטו של קצין המשטרה ע', שהואשם בגרימת מותו ברשלנות של המנוח, החליט שופט בית משפט השלום בחיפה זאיד פלאח לזכות את הנאשם מכל אשמה.

"המהפכה האמיתית": חיים רמון טוען - הוויכוח בסוגיית גיוס החרדים הוא לא על כסף
החרדים לא יודו בזה, אבל הכסף לישיבות הוא לא מוקד משבר הגיוס | חיים רמון

כבר בפתיחת הכרעת הדין הודיע השופט פלאח: "החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום". כידוע, מדובר בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. 

השופט אמר כי "הכרעת דין זו עניינה גרימת מותו הטרגי של המנוח סולומון טקה ז"ל, כתוצאה מפגיעת חלקי כדור, שנורה על ידי הנאשם, קצין משטרה שהיה בחופשה עם בני ביתו, עת כיוון את אקדחו לעבר אספלט בקרבת המנוח, ירה כדור אחד, וליבת הקליע פגעה בגוף המנוח וגרמה למותו". הוא הוסיף כי בתיק האמור העידו עשרות עדים, התקיימו עשרות ישיבות, הוגשו מאות מוצגים ונכתבו אלפי עמודי פרוטוקול ומשך הזמן שחלף לא מהווה עניין בשל מגפת הקורונה שפרצה וביטלה דיונים רבים ואז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שגרמה לדחייה נוספת.

השופט ציין כבר בראשית דבריו כי ההחלטה של מח"ש להגיש כתב אישום הייתה מוצדקת וראויה וטענת סנגורו של הנאשם לפיה מדובר בכתב אישום שהוגש ממניעים זרים, היא אמירה שאין בה כל ביסוס והוא דוחה אותה על הסף.

"הן הרשות החוקרת (מח"ש), והן בא כוח המאשימה, שהחליט על הגשת כתב האישום, עשו את מלאכתם נאמנה, ואכן נדרשה בפרשייה זו הכרעה שיפוטית, בשל מורכבות המקרה, ובשל הסוגיות החשובות שעלו במהלך שמיעתו, כגון נושא נוהל הפתיחה בירי".

סלומון טקה (צילום פרטי)
סלומון טקה (צילום פרטי)

"הסנגור ביקש להורות על ביטול כתב האישום, בשל הגנה מן הצדק, ומסקנתי היא, שאותו צדק, שאליו הפנה הסנגור, חייב דווקא את הגשת כתב האישום נגד הנאשם, והבאת עניינו לפתחו של בית המשפט, כדי שיבחן היטב את מכלול הראיות, ויגיע למסקנות הנדרשות, וההחלטה על הגשת כתב האישום הייתה החלטה מוצדקת ומקצועית".

השופט פלאח נימק את החלטתו לזכות את הנאשם והתייחס תחילה לעדותם של הנערים, חבריו של טקה, לגביהם קבע כי עשו עליו רושם בלתי אמין. "עת סתרו אחד את האחר, סתרו חומר ראיות חד משמעי, כגון פגיעת האבנים בנאשם, וחלקם אף הכחיש לגמרי כי זרקו אבנים על הנאשם".

השופט דחה את טענות בא כוח המאשימה ממנה עלה כי מדובר בנערים צערים שהעידו זמן רב אחרי האירוע, וציין כי הוא לא מקבל טענה זו שכן גילם של העדים אינו נותן להם הכשר לשקר והזמן שחלף אינו רלבנטי. 

עוד התייחס השופט לעובדה שחוקרי מח"ש ואנשי מז"פ לא אספו את כלל האבנים שהיו בזירה ובכך מנעו מהנאשם להוכיח שאבנים נוספות פגעו בו "ובכך ישנה פגיעה בהגנת הנאשם".

מבדיקה של מעבדת דנ"א עלה כי "מתוך תשע אבנים, על ארבע נמצא פרופיל גנטי, אחד של המנוח והשאר של הנאשם".

השופט פלאח הוסיף וציין כי בבדיקות מעבדה שנערכו עלה כי בנוזלי גופו של המנוח נמצאו ריכוזים שונים של אתנול, דהיינו אלכוהול, חומצת חשיש ו- THC, שהוא החומר הפעיל בקנאביס. 

"לדברי המומחים, החומר הפעיל בקנאביס יכול לגרום לתחושת שמחה ואופוריה, לחרדה ומחשבות שווא. עוד נכתב, שהאתנול בדם נמצא ברמה בינונית, ויכול היה לפגוע בהתנהגות, בשיקול הדעת וביכולות המוטוריות". 

לגבי סיכון חייו של הנאשם ציין בית המשפט כי "רופא מהמכון לרפואה משפטית העיד, שהפגיעה מאבן שהושלכה על ידי המנוח וחבריו, ופגעה באזור העורף של הנאשם, היא פגיעה שבנסיבות מסוימות יכולה להגיע לכדי סכנת חיים". 

השופט שיבח את עבודת חוקרי מח"ש וציין כי הם נאמנים ואמינים וכל טענה אחרת הינה פסולה. 

משפחתו של סלומון טקה בבית המשפט (צילום: גדעון מרקוביץ')
משפחתו של סלומון טקה בבית המשפט (צילום: גדעון מרקוביץ')

לסיכומו של דבר התייחס השופט פלאח לנאשם עצמו שתיאר בעדותו בבית המשפט את התנהלותו בזמן האירוע עת חש איום וסכנה לחייו, מה שהוביל אותו לבצע ירי לצידו של המנוח, זאת תוך שהוא מסביר את הימנעותו מלבצע ירי באוויר.

השופט ציין כי בכל אימוני הירי שעבר הנאשם לא נכלל ירי הרתעתי לרצפה, והשאלה שיש להכריע בה, היא: האם ניתן לבצע ירי לרצפה, ובאילו מצבים, והאם יש מקום לתקן את פקודות הירי של משטרת ישראל.

"גרסת הנאשם נמצאה על ידי מהימנה, והיא נתמכה בראיות פורנזיות. שוכנעתי מדברי הנאשם, שעל אף שהוא היה נתון בסכנת חיים ממשית ומיידית, כלפיו וכלפי בני משפחתו, ולמרות שקמה לו הסמכות, במקרה זה של סכנת חיים, לירות לגוף הסכנה, הרי שעדיין הוא לא רצה לעשות כן, והחליט לירות לצד הסכנה, בתקווה שירי מעין זה יגרום לסכנה לחלוף עם מינימום נזק". 

​עוד התייחס השופט פלאח לעדות עד מומחה מטעם ההגנה פרופ' יורם פינקשלטיין, מומחה בנוירולוגיה ובטוקסיקולוגיה, שלדבריו, הסמים והאלכוהול שנמצאו בנוזלי גופו של המנוח, גרמו להסרת עכבות אצלו, והשפיעו על התנהגותו.

"מסקנה זו מקובלת עליי: בטרם הגעת המנוח אל הנערים, הם שיתפו פעולה עם הנאשם, ומרגע הגעתו – לא רק ששיתוף הפעולה נפסק, אלא שעלתה אט אט רמת האלימות כלפי הנאשם – הן אלימות מילולית והן אלימות פיזית, בכך שהם רדפו אחרי הנאשם, כשביקש להתרחק מהם, לא שעו לדרישותיו ולהפצרותיו להתרחק ממנו, השליכו לעברו אבנים, שחלקם פגעו בו – כל אלה, כפי שאמר המומחה, מעידים על הסרת עכבות אצל המנוח ויתר הנערים, תוך הפגנת זלזול בוטה כלפי איש חוק, ופגיעה בו".

גם ניצב בדימוס זהר דביר שהינו קצין משטרה בכיר לשעבר שמילא תפקידי פיקוד משמעותיים העיד לטובת הנאשם וציין כי היה נוהג כמוהו ואפילו מעבר כשבמצב אליו נקלע הנאשם היה יורה לעבר רגליו ולא לצידו.

בהכרעת הדין קבע השופט פלאח כי ביום האירוע, 30/6/19, הגיע הנאשם, בשעות הערב, יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם הקטינים, שהגדולה בת 8 והקטן תינוק בן מספר חודשים, לפארק ציבורי הסמוך לרחוב השיירה בקרית חיים. הנאשם נשא עימו באותה העת את אקדחו המשטרתי מסוג גלוק 19, ובו מחסנית מלאה בכדורים.

לדבריו באותה העת, שהו בפארק ארבעה נערים קטינים בני 16, 15, 14 ו- 13. מפגש זה תואם מראש גם עם המנוח, שהיה המבוגר בנערים - בן 19.

עוד ציין כי קודם המפגש, שתו הנערים בקבוק וודקה, ובגוף המנוח נמצאו ריכוזים שונים של אתנול, דהיינו אלכוהול, THC, שהוא החומר הפעיל בקנאביס, וחומצת חשיש.

סמוך לשעה 20:00 הבחינה רעיית הנאשם, שהקטין ד. מוסר לנערים האחרים שטר בסך 50 שקלים, ושמעה אותם משוחחים עימו על תשלום נוסף, תוך הפניית איומים כלפיו, על כן התעורר חשדה ש-ד. נסחט, וסיפרה על כך לבעלה, הנאשם.

הנאשם ניגש אל הנערים, הזדהה בפניהם כאיש משטרה, הציג להם את תעודת המינוי המשטרתית שלו, החל לברר עם הקטין את החשד לסחיטתו וביקש מאחד מהם לרוקן את תכולת כיסיו, וכך נעשה.

בשלב זה הצטרף המנוח ליתר הנערים, ושאל את הנאשם מיהו ומה מעשיו, והנאשם הזדהה פעם נוספת כאיש משטרה, והציג בשנית את תעודת המינוי המשטרתית שלו. המנוח טען בפני הנאשם, שמדובר בתעודה מזויפת. הנערים, יחד עם המנוח, החלו להקניט את הנאשם ולקלל אותו.

הנאשם חשש שהאירוע עם הנערים עלול להסלים, על כן החל להתרחק מהם, לכיוון רעייתו וילדיו.

המנוח ויתר הנערים לא הרפו מהנאשם, והמשיכו ללכת אחריו, להקניטו, לקללו ולאיים לפגוע בו, תוך שאמרו לו, כי יביאו לו אנשים מנצרת לפגוע בו. הנאשם המשיך להתרחק מהם, והלך לכיוון רעייתו וילדיו.

הנאשם, שחש מאוים, התקשר בשעה 20:04 למוקד 100 של משטרת ישראל, הזדהה כאיש משטרה, וביקש להזמין ניידת למקום, ותוך כדי שיחתו עם המוקדנית, איים אחד הנערים על הנאשם, כי יזרוק עליו בלוק.

הנאשם החליט שלא להמשיך ולהתקרב לרעייתו וילדיו, על כן נכנס לחניה פתוחה של אחד הבניינים. בשלב זה עמדו המנוח ויתר הנערים במרכז הכביש, מול הכניסה לחניה אליה נכנס הנאשם, הרימו אבנים, ואז הנאשם צעק לעברם להשליך מידיהם את האבנים, אך הם סירבו, החלו לידות לעברו אבנים ופגעו בו.

הכרעת הדין של קצין המשטרה שהואשם בגרימת מותו ברשלנות של סלומון טקה (צילום: גדעון מרקוביץ')
הכרעת הדין של קצין המשטרה שהואשם בגרימת מותו ברשלנות של סלומון טקה (צילום: גדעון מרקוביץ')

השופט פלאח ציין כי בזמן שבו הנאשם חש סכנה לחייו והנערים המשיכו ליידות לעברו אבנים הוא שלף את אקדחו, דרך אותו וכיוון לעבר הנערים במטרה להפחידם, תוך שהוא צועק לעברם להתרחק לאחור ובשלב שלא נענו לקריאתו והמנוח אחז באבן בידו חש סכנה ממשית לחייו. 

"במצב זה אחז הנאשם באקדחו ביד אחת, ואת ידו השנייה הרים כלפי מעלה, כדי להגן על עצמו מפני פגיעה נוספת מאבנים שהושלכו לעברו על ידי הנערים, וירה כדור אחד לצידו של המנוח, כאשר שבריר שניה לפני כן נזרקה לעברו אבן נוספת. הקליע פגע באספלט, התפצל, וליבתו ניתזה אל בית שחי שמאל של המנוח, חדרה אל גופו, וגרמה למותו", כתב השופט פלאח. 

על ההחלטה של השוטר לירות לצידו של המנוח כתב השופט כי למרות שהנוהל מתיר לבצע ירי לעברה של הסכנה בחר השוטר לירות לצידו של הנאשם וקבע" "מקום בו שוטר נמצא בסכנה מוחשית ומיידית לגופו או לחייו, שלו או של זולתו, עומדת לשוטר הסמכות לבצע ירי לגוף האדם המסכן אותו, ולוותר על כל שלבי האזהרה הקודמים לירי. לצד סמכות זו, חובה על השוטר לצמצם, ככל שניתן, את הסכנה הנובעת מסמכותו לירות לגוף הגורם המסכן אותו, על כן - מקום שקמה לשוטר סמכות לירות לגוף האדם המסכן אותו, קל וחומר קמה לאותו שוטר הסמכות לירות לצידו של האדם המסכן אותו, הגם שבכך נוטל הוא סיכון להתרחשות תוצאה קטלנית".

בהמשך פנה למשטרה: "הנני ממליץ בזאת למשטרת ישראל, לפעול לתיקון נוהל הפתיחה באש בעת קיומה של סכנה מוחשית ומיידית לחיי השוטר, בכך שבנוסף לסמכות הקיימת לבצע ירי לגוף הסכנה, תתווסף גם הסמכות לירות לצידה, וזאת במטרה למזער את הנזק הצפוי להיגרם מירי לגופו, ותוך וידוא כי ירי מעין זה אינו מסכן אחרים בלתי מעורבים. תיקון הנוהל יהא לאחר התייעצות עם מומחים מקצועיים ומשפטיים, ויש לקבוע נהלים וקרטריונים לביצוע ירי לצד הסכנה, כולל התייחסות למרחק המקסימלי מגוף הסכנה והמאפשר לשוטר לבצע ירי לצידו, וכן התייחסות לכיוון הירי, למספר הכדורים שניתן לירות, ולקבוע מה ייחשב לנטרול הסכנה שנשקפה מהאדם שסיכן את השוטר, או את האחרים, וכיצד על השוטר להמשיך ולהתנהל לאחר ביצוע הירי, כולל נוהל פריקת הנשק והמשך טיפול במי שהיווה סכנה עד לירי".

השופט פלאח סיכם את הכרעת הדין ואמר כי הנאשם לא היה חפץ במות המנוח או בפגיעת הכדור שנורה על ידו בגוף המנוח. "כל רצונו של הנאשם היה, להרתיע את המנוח וחבריו, ובכך לנטרל את סכנת החיים בה הוא היה נתון. כתוצאה מהירי שביצע הנאשם, אכן נוטרלה הסכנה כלפיו וכלפי בני משפחתו, אך מחיר נטרול הסכנה היה כבד מנשוא, עת קיפח המנוח את חייו".

השופט קבע כי הנאשם פעל מתוך הגנה עצמית על פי כל הכללים שלה והירי שביצע היה בתגובה מיידית, מידתית וסבירה וכל מטרתה לנטרל את הסכנה שבה חש הנאשם. "המסקנה הסופית היא, שהוכח כנדרש, שהנאשם פעל מתוך הגנה עצמית, עת ביצע את הירי, שלמרבה הצער, הוביל למות המנוח". 

בסיום הכרעת הדין פנה השופט אל משפחת המנוח טקה והבהיר: "הזיכוי אין משמעותו, שבנכם לא מת כתוצאה מהירי שביצע הנאשם, אלא, שבהתנהגותו - לא עבר הנאשם על החוק, זאת למרות התוצאה הטרגית שנגרמה. יתכן ויהיה לכם קשה לקבל את החלטת המשפט, וייתכן ותחוו תחושות של ניכור, כעס, ואולי גם תחושה של חוסר צדק, וחשש שמא האמת לא הושגה. כפי שהודעתי עוד בטרם תחילת שמיעת הראיות בתיק, הצדק איננו פועל רק לצד אחד, אלא לשני הצדדים, במובן זה, שכשם שהצדק יכול להוביל להרשעת נאשם, אותו צדק יכול להוביל גם לזיכויו, כפי שקרה במקרה זה. אני שב ומביע את תנחומיי העמוקים בעקבות אבדן בנכם, ובד בבד קובע, שמותו לא נגרם בעבירה".

משפחתו של סלומון טקה בבית המשפט (צילום: גדעון מרקוביץ')
משפחתו של סלומון טקה בבית המשפט (צילום: גדעון מרקוביץ')

עם סיום הקראת הכרעת הדין יצאה אחותו של טקה בדמעות מאולם בית המשפט. "אין צדק. עכשיו לשוטרים יש אישור לירות בכל הילדים", אמרה.

אביו של טקה אמר בסיום המשפט: "היום התאספנו כאן כדי לשמוע את התוצאות. לא ניסינו ולא חשבנו שנקבל משפט צודק ממשפטנים בישראל. נאבקנו ארבע שנים כי חשבנו שנוכל אולי להביא שינוי - אך התבדנו. 13 הצעירים שנהרגו מהקהילה האתיופית לא נהרגו על ידי חמאס האכזרי - אלא על ידי האנשים שלנו, על ידי שוטרים שאנו מממנים אותם מכספנו. הם נהרגו בגלל שהם שחורים. איך שוטר במרחק של 30 מטרים מהילדים שלבוש על אזרחי יורה בנער רק כי שאל מי הוא וביקש שיציג את עצמו? באמת שלא ציפינו לכלום מהמשפט, אל תשלו את עצמכם - אין משטרה שתשמור על הקהילה האתיופית - ואין שופט שיעשה עימנו משפט צדק. אני מודה לכל מי שהיה איתנו לאורך כל הדרך במשפט ובדיונים, נפגע בגללנו או סולק מהעבודה בעקבות המאבק. עצוב שנער שחשוד שרצה לגרום להצתת רכב משטרה נכנס היום לכלא - ושוטר שהרג נער בן 18 - יצא היום זכאי".

אמו של טקה התייחסה גם היא להכרעת הדין ואמרה כי "אנחנו כואבים וחיים בכאב, לא רק אנחנו ההורים אלא גם הילדים שלנו. במשך חודש שלם אנחנו והילדים לא ישנו, ידענו שהשופט לא ירשיע את השוטר. עזבנו את בית המשפט באמצע כי אי אפשר היה לסבול את המילים של השופט או לשמוע את הדברים שהוא אומר".

עורך הדין של משפחת טקה אמר ל"מעריב": "המשפחה מאוכזבת מהתוצאות, ציפינו לשמוע החלטה אחרת, אך מקווה שהפרקליטות תקבל החלטה להגיש ערעור".

ממח"ש נמסר כי "מכתב האישום שהוגש בשנת 2019 באמצעות עו"ד רונן יצחק ממח"ש, עולה כי רשלנות השוטר באה לידי ביטוי בעיקר בכך שהוא ירה יריית אזהרה לעבר האספלט, סמוך לרגלי המנוח וחבריו, וזאת בניגוד מוחלט לנהלים ולפקודות המשטרה בנושא, שאפשרו באותן נסיבות ירי אזהרה לאוויר, לכל היותר".

עו"ד יצחק, המשנה למנהלת מח"ש: "בית המשפט קבע היום כי הגשת כתב האישום על ידי מח"ש הייתה מוצדקת וכי מח"ש פעלה כראוי ובאופן מקצועי, הן בניהול החקירה והן בעת ההחלטה על הגשת כתב האישום וניהול התיק. עם זאת, בית המשפט מצא שיש מקום לזכות את הנאשם ממספר נימוקים. אנו נלמד את הכרעת הדין ונשקול את צעדינו".

מפגן מחאה בעקבות מותו של סלומון טקה מול הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מפגן מחאה בעקבות מותו של סלומון טקה מול הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אירוע הירי הקטלני והטרגי הצית גל הפגנות בכל רחבי הארץ נגד אלימות משטרתית ושיטור יתר כלפי בני העדה האתיופית. חלק מהמפגינים אף נקטו בפעולות אלימות נגד שוטרים ואזרחים שנפצעו ופונו לקבלת טיפול רפואי.