יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני אמר לפני פרסום פסק הדין: "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות".
כפי שהשופטים הבהירו שוב ושוב לעותרים ולנציגי הממשלה וליועמ"שית, העתירות המדוברות לא עוסקות בחוק הגיוס החדש, שמקודם בימים אלה בכנסת לאחר שהממשלה החליטה להחיל עליו את דין הרציפות, אלא באי גיוסם המיידי של החרדים ושמירת הסטטוס קוו בננושא לאחר שפגע חוק הגיוס הקודם ובטרם הוסדר העניין בצורה חוקית מחדש. כל עוד לא קיימת חקיקה המסדירה את גיוסם או אי-גיוסם - הממשלה אמורה הייתה לפעול לגיוס המיידי של אוכלוסיה זו ולהפסיק לממן את מוסדותיה.
שלוש סוגיות עיקריות עלו בדיון: החלטת הממשלה שלא לגייס חרדים למרות שהחוק המכשיר את ההשתמטות פקע, התמיכות המועברות לישיבות חרדיות גם בעבור משתמטים וסוגיית הייצוג של הממשלה בבג"ץ. נקודה שראוי לציין היא שהחלטת הממשלה שלא לגייס חרדים פקעה, ולא חודשה על ידי הממשלה.
בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי פועל יוצא של המסקנה כי לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות, הוא כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין.
זאת, נוכח הזיקה ההדוקה שבין מבחני התמיכה לבין מסגרת נורמטיבית שמאפשרת פטור מגיוס; ונוכח הוראות מבחני התמיכה עצמן, שקובעות כי תנאי סף להעברת תמיכה עבור תלמיד ישיבה הוא קיומו של פטור או דחיית שירות כדין.
במישור הסעד, נקבע כי יש להורות על בטלות יחסית, כך שהמועד שבו לא ניתן עוד להעביר את כספי התמיכות הוא מיום 1.4.2024 – מועד פקיעתה של החלטת ממשלה 682. סעד זה מאזן בין הפגיעה שתיגרם למוסדות התורניים מצד אחד, ובין חומרת אי החוקיות בנסיבות העניין.
שוויון בנטל הוא הצעד הראשון אל עבר איחוי הקרעים בחברה הישראלית. שלילת ההטבות הכלכליות לישיבות ולאלו שאינם מתגייסים בניגוד לחוק היא צעד מתבקש וחשוב. כפי שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, חלקים גדולים בציבור החרדי התעוררו והבינו את גודל השעה ואת החובה לסייע למדינת ישראל בעת מלחמה, וזה הזמן שגם ממשלת ישראל תבין זאת".
התרעות פיקוד העורף