בג"ץ יידרש להכריע בקרוב לראשונה בסוגיית הריסת מחבלים יהודים: בני משפחתו של הנער מוחמד אבו חדיר, שנרצח בידי שלושה יהודים ביולי 2014, עתרו היום (רביעי) לבג"ץ, בדרישה שהמדינה תשווה את התנהלותה במקרים של מבצעי פיגועים יהודים למפגעים ממוצא ערבי – ותהרוס את בתיהם של רוצחי בנם. לעתירה הם צירפו את תשובתו של משרד הביטחון לפנייתם, שפורסמה לראשונה ב"מעריב". בית המשפט העליון נדרש לא אחת לסוגיית הריסת בתי מחבלים ערבים וקבע כי מדובר בצעד הרתעתי מידתי, אולם עד היום לא דן בהריסת בתי יהודים. השופט מני מזוז הורה לשר הביטחון אביגדור ליברמן להשיב תוך 21 יום לעתירה וקבע כי היא תידון בהקדם.
בתשובת משרד הביטחון, לפנייה שנשלחה בתקופה שמשה יעלון היה בתפקיד אך נענתה על ידי המשרד בראשותו של אביגדור ליברמן נכתב כי השוני בין פיגועים שמבצעים יהודים כלפי ערבים ביהודים לבין כאלה שמבצעים יהודים כלפי ערבים הוא עצום - ואינו מצדיק הריסת בתים במקרה של מפגעים יהודים. היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עורך הדין אחז בן ארי, שחתום על התשובה, את החלטת בג”ץ, שלפיה רצח אבו חדיר הוא מקרה "חריג שבחריגים. השוני עולה על כל דמיון. הפער הוא עצום. באיכות הפיגועים, בכמות ובעיקר ביחס הסביבה: גינוי תקיף מקיר לקיר במגזר היהודי, מה שאין כן בצד שכנגד".
לאחר הרשעת בן דוד ברצח האכזרי, פנתה המשפחה, באמצעות עורך הדין מוהנד ג'בארה, לשר הביטחון לשעבר, משה יעלון, בקריאה שיפעל באותה דרך שננקטת כלפי בתי מחבלים ממוצא ערבי, כלפי בתיהם של רוצחי בנה. "כבוד השר מתבקש לראות במעשה שננקט נגד מרשיי, כזה שנכנס לגדר ‘מעשה טרור’, כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור ובחוק האזרחות, באשר תוצאתו הייתה קיפוד חיי אדם ורציחתו לאחר שהועמד בסכנת מוות, עונה ונשרף למוות, בעודו בחיים”, נכתב בפנייה.
בחודש שעבר קיבלו בני המשפחה את תשובתו השלילית של משרד הביטחון. "בבוא המפקד הצבאי לשקול את הפעלת סמכותו, עליו לבחון את האפקט ההרתעתי שתיצור ההריסה כלפי מפגעים פוטנציאליים”, נכתב בתשובה. “בהתחשב בהיקף התופעה של ביצוע פשעי איבה חמורים במגזר היהודי, הצורך בהפעלת סמכות זאת אינו מתעורר".
עורך הדין מוחמד ג׳בארה, בא כוחה של משפחת אבו חדיר, מסר ל"מעריב אונליין": "אנחנו טוענים כי בחודשים האחרונים ניכרת הקצנה ברחוב הישראלי שמחייבת את הריסת ביתם של הרוצחים גם כאקט הרתעתי לעתיד, לשים לב למקרים המזעזעים שבוצעו על ידי מפגעים יהודים של שריפת משפחת דוואבשה, שריפת בית הספר הדו לשוני בירושלים והרצח של החייל אזרן לפצוע הפלסטיני בחברון ואין לומר כטענת משרד הביטחון כי אין המדובר בתופעה נפוצה בציבור היהודי ועל כן כביכול אין צורך באקט הרתעתי שכזה כנגד מפגעים יהודים".