כאמור, לפני הצהריים עלה לדוכן העדים סמל המחלקה של אלאור אזריה, שהיה עד מטעם התביעה, אולם לאחר עדותו במצ"ח היא ויתרה עליו. הוא סיפר על יחסיו עם אזריה: "היחסים שלי עם אלאור היו של סמל וחייל שלו. הייתי עם אלאור שנה, מתוכה שמונה חודשים גם כמ"כ. הוא מקצועי, אכפתי, דואג. אף פעם לא שמעתי אותו מתבטא נגד האוכלוסייה הפלסטינית. אנחנו לא אוהבים אותם אבל לא מרגישים כלפיהם שום דבר". לדבריו, אלאור הוא חייל שלא ניסה להוכיח את עצמו בגלל שיש לו כוח ונשק.
פרקליטו של אזריה, עו"ד אייל בסרגליק ביקש מהעד שיאשר לו שלחיילים בפלוגה הגיעו מפקדים מלווים בנציגה של דובר צה"ל וקיימו שיחות עמם. העד מאשר ומספר: "הם דיברו איתנו על זה שאלאור לא היה בסדר והמעשה לא מוצדק והיה פה איזשהו מחדל. אירוע חמור ולא טוב. אירוע שמציג את אלאור בצורה שלילית ובא להוריד אותו. בשיחות נכחו כל הלוחמים במחלקות ובפלוגה. בעצם כל הפלוגה נחשפה לזה. אני אישית לא הבעתי את עמדתי בנושא. היה חשוב שלא יעשו מרד בגלל ההתנהגות של המפקדים כלפי אלאור. בשורה התחתונה, הקצינים דיברו איתנו הרבה. איך שזה לא יהיה, זה משפיע עליך וזה מערער עליך וזה פוגע בך בתבונה כי זה מערער את הביטחון שלנו".
"הרגשתי שהמפקדים מנסים לכסות את התחת של עצמם", הוסיף הסמל. "הם ניסו להציל את עצמם כי לא תדרכו אותנו מספיק. היה פה זלזול מצד המפקדים. הלכנו לחקירות עם רוח המפקדים והבנו שאנחנו חייבים ליישר קו. גם אני, כשניגשתי למצ"ח הרגשתי כך. היינו תחת לחץ כבד גם פלוגתי וגם מחוצה לו".
לדבריו, "לא עשו לנו תרגולת של מחבלים עם סכין ומטען, לא עשו לנו תדריכים ותרגולים של בידוד זירה, לא עברנו תרגילים של דימוי מטען לא עם מחבל ולא בכלל בשטח".
לאחר מכן התייחס העד לאירוע הירי עצמו וסיפר: "הגעתי לזירה וראיתי את החייל הפצוע. שאלתי אותו מה קרה והוא סיפר שהם ירו בשני המחבלים. מיד התחלנו להעניק לו טיפול רפואי. אני הלכתי לנקודה שממנה באו המחבלים כדי לתגבר את הנקודה אם יגיעו עוד. היתה אווירה קשה של לחץ והרבה בלאגן והמפקדים לא אמרו מה לעשות. שום דבר לא היה ברור. אף אחד לא אמר לי מה לעשות כי אף אחד לא חילק משימות".
על סוגיית מזג האוויר והעבודה שהמחבל לבש מעיל, אמר הסמל: "באתי לזירה עם מכנס קצר וגופיה. באמתי מתוך שינה. היה יום חם. זו הייתה תקופה חמה מאוד מבחינת מזג אוויר. לא ישנתי עם ארוך. לא חשתי צורך ללבוש מעיל וגם לא קרוב לזה". לדבריו, "17 מעלות לא היו שם. לי היה חם. אם היו 17 מעלות לא הייתי ישן עם קצר".
לאחר מכן אמר הסמל כי אזריה לא ירה במחבל בכוונת זדון. הסנגור שאל אותו למה הוא חושב כך, אולם העד לא הצליח לענות. השופטים שואלים אותו אם ראה משהו בזירה שמחזק את דעתו אם היה פה משהו בכוונת זדון. העד עונה: "לא".
לדברי סמל המחלקה, באחת השיחות שלו עם אלאור, לפני האירוע בחברון, הוא סיפר לו על מקרה אחר שקרה באינתיפאדה השנייה, בו מחבל מתאבד הגיע. אזקו אותו, וכשהוא הולך והמאבטחים לצידו, הוא הפעיל מטען חבלה באמצעות תזוזה של הראש שלו. "אלאור יודע ממני שקיימת אופציה כזו שיבוא מחבל ויפוצץ את עצמו".
עוד אמר העד, כי "שבוע לפני כן השליכו מטען לרכב בעתניאל. בשירות פגשנו המון מטענים. בקבר רחל, למשל, כל הזמן זרקו עלינו מטענים. זה לא איום שלא היה".
בחקירה הנגדית של התביעה נשאל הסמל על כך שהעיד כי חשב שהמחבל מת ולא זז.
לאחר מכן עבר התובע לשאול על גבי ההתנהלות בפלוגה מול מטענים. "אתם ידעתם שאם זורקים עליכם מטען הנוהל הוא שצריך להתרחק ולקרוא לחבלן, נכון?".
לאחר שהתובע סיים את החקירה הנגדית, החליטו, שוב, לשאול את העד שאלות: מה היתה המחשבה הראשונה שלך לאחר הירי של אזריה?
בסיום עדותו ניגש סמל המחלקה לאלאור אזריה וחיבק אותו ארוכות.
בתחילת הדיון הבוקר ביקשה ההגנה להעלות את החבלן עופר אשקורי, שביקש לאסור את פרסום שמו: "מעולם לא נחשפתי ותמיד הייתי מאחורי הצללים. אני חש סכנה לחיי ובכל חיי עסקתי עם גורמי פח"ע וגורמים עבריינים. אני חש סכנה לחיי ולא חושב שבני משפחתי צריכים להיחשף. אם לצורך העניין טיפלתי בזירה של עבריינים למה אני צריך להיחשף? עכשיו צילם אותי פה עיתונאי עוד מעט התמונה תתפרסם ויחברו שם לתמונה. אני מבקש מכבוד השופט לא לזלזל במקצוע. עכשיו אני מציג טענה של חיים. אף אחד לא מכיר אותי ואני לא מבין למה לא לאשר את הבקשה שלי. למה גורמים פליליים שהתעסקתי איתם צריכים לדעת איפה אני גר?".
בסופו של דבר החליטו השופטים כי שמו של העד יפורסם.
אשקורי, אגב, הביע מלכתחילה תמיכה באזריה, הגיע למחנה נתן בדרום ביום הארכת מעצרו ואף כתב על כך פוסט ל"צל".
בתחילת עדותו נשאל אשקורי על ידי התובע, סא"ל עו"ד נדב ויסמן, על כך שחוות הדעת שלו מועתקת ממשפטים אחרים. הוא אומר כי הוא כתב אותה.
התובע שואל את אשקורי לגבי טענתו כי ההתנהלות של הנוכחים בזירה, כפי שבאה לידי ביטוי בסרטון היא בלתי סבירה בעליל ביחס לזירה שיש בה מטען.
בתוך כך, התביעה הצבאית תודיע ככל הנראה בתחילת השבוע אם בכוונתה לזמן לחקירה נגדית ארבעה עדים מומחים שהעידו מטעם ההגנה. בתביעה לא מזלזלים באף אחד ממגישי העדות לבית הדין, ועושים הכל כדי לחסוך פסטיבל תקשורתי סביב עדותם הצפויה השבוע.
העד הראשון, פרופ' יהודה היס, מומחה לרפואה משפטית, טען בעדותו שהוגשה לשופטים כי ייתכן שהמחבל מת מפצעי הירי של נטרול הפיגוע, וכי בזמן שאזריה ירה בו הוא כבר לא היה בחיים. העדים הנוספים הם האלופים במילואים עוזי דיין ודן ביטון ותא”ל במילואים שמואל זכאי. השלושה קבעו בעדותם שהוגשה לבית הדין הצבאי כי משפטו של אזריה אינו חף מטעויות המפקדים בזירה, שהמשטרה הצבאית לא הייתה צריכה לחקור לוחמים לאחר אירוע מבצעי וכי יש לזכות את החייל מאשמת הריגה.
כפי שפרסמנו בלעדית ב”מעריב-השבוע”, בתביעה הצבאית שוקלים אם בכלל לזמן את העדים, שכן לטענת גורם בתביעה עדות הקצינים לשעבר אינה רלוונטית למשפט ואינה תורמת להגנת החייל, כמו כן גורם בתביעה הצבאית אמר כי עדותו של פרופ' היס שווה “דרגה אחת מתחת לקליפת שום”.
שני הצדדים הכחישו גם מגעים לעסקת טיעון שהייתה יכולה להוביל לסיום המשפט. בתביעה וגם בהגנה בטוחים כי הם מוכיחים מעל לכל ספק את טענותיהם. השבוע יתקיימו שני דיונים ועד סוף החודש זימן בית המשפט בסך הכל שישה דיונים אחרונים במשפט.
התרעות פיקוד העורף