פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד דני ויטמן, מתכונן בימים אלה לקרב המשפטי הגדול של חייו, זה שמדיר שינה מעיניו: בקרוב יחל סוף־סוף משפטה של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, שבו היא נאשמת בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. יותר משלוש שנים חלפו מאז שהתפוצצה פרשת מעונות ראש הממשלה, וכעת, אחרי גלגולים רבים, יש שיאמרו יותר מדי, יגיע שלב ההוכחות של רשויות אכיפת החוק מצד אחד - ובהן המשטרה, מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה וכמובן פרקליטות מחוז ירושלים שבראשה עומד עו"ד ויטמן - ושל שרה נתניהו מהצד השני.

"אני שבע רצון מההחלטה להגיש כתב אישום. מדובר בתיק חמור", אומר כעת ויטמן נחרצות בראיון מיוחד למוסף שמחת תורה. "אשת ראש הממשלה ניצלה את מעמדה בתוך מעון ראש הממשלה כדי לבצע עבירות. בנוסף, היא השחיתה עובד ציבור בכיר (עזרא סיידוף, סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה והנאשם השני בפרשה - מ"ש), לצורך ביצוע העבירות. היקף המרמה כאן הוא משמעותי. אני משוכנע שהיא הייתה מודעת לדברים ושהיסוד הנפשי בביצוע העבירה קיים".

שרה נתניהו. צילום: תומר ניוברג, פלאש 90

לדברי עו"ד ויטמן, הוא שלם גם עם משך הזמן שעבר עד שכתב האישום הוגש, למרות הביקורת שנמתחה על הפרקליטות בעניין הימשכות התהליך. "עברו רק כמה חודשים בודדים מאז שתיק החקירה עבר מיאח"ה לפרקליטות", הוא מציין. "נכתבה בו חוות דעת של יותר מ־200 עמודים. בניגוד להתייחסות הלגלגנית של כמה מהפרשנים לענייני משפט, מדובר בתיק מורכב, גם ראייתית וגם משפטית. הוא מחזיק חומר רב, במובן של מסמכים וגם ראיות אנושיות, עדים שהיה צורך להעריך את אמינותם. תיק מהסוג הזה לא שונה בהכרעה המשפטית שלו מכל תיק של אדם אחר. השאלה היא אם יש מספיק ראיות להרשעה".

בעקבות דבריו של ויטמן בראיון זה, שאליהם נחשפו פרקליטיה של שרה נתניהו בפנייתנו אליהם לקבלת תגובה, פנו הפרקליטים במכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ובו כתבו כי הם "רואים זאת בחומרה רבה וכהמשך ישיר של מסע הלחצים וההדלפות המגמתיות, שנועד לשכנע את מרשתנו להודות בעבירות שמעולם לא ביצעה. לא יעלה על הדעת שפרקליט מחוז יתראיין ערב דיון ויאמר בפומבי דברים כה חמורים, תוך ניסיון להטות דעת קהל ועשיית שימוש בתפקידו הרם כדי לפגוע במרשתנו. מדובר בחציית קווים שאינה מקובלת".

פצע מדמם

לא רק הנאשמת שרה נתניהו ממלאת בימים אלה את ידיו של ויטמן ואת ידיה של פרקליטות מחוז הבירה; גם תיק נועה אייל, תיק הרצח של הנערה בת ה־17 שפוענח לאחר כמעט שני עשורים, צפוי להגיע בקרוב לרגע השיא שלו - הכרעת הדין שתקבע אם דניאל נחמני, הנאשם ברצח, הוא אכן הרוצח. ויטמן הוא התובע במשפט, שמדגים בצורה מאלפת את התקדמות הטכנולוגיה בתחום הדנ"א, ויהווה עבור ויטמן סגירת מעגל.

כזכור, בפברואר 1998 עלתה אייל על טרמפ בכיכר הדוידקה בירושלים, ולמחרת נמצאה גופתה ביער רמות, לא הרחק מביתה. בדיקת גופתה העלתה כי נאנסה בטרם נרצחה באכזריות. נתיחת הגופה הפיקה דגימת דנ"א של הרוצח, אולם במשך שנים לא נמצאה לה התאמה במאגר הארצי. צוותי חקירה הוקמו, צוותים חדשים הוקמו תחתם, אך ללא קצה חוט. "הייתי אז בסיום ההתמחות שלי בפרקליטות מחוז ירושלים", נזכר ויטמן. "התיק הזה היה פצע מדמם בקרב אנשי המשטרה והפרקליטות: רצח של נערה בת 17, בדמי ימיה, בשיא פריחת נעוריה. התסכול על כך שלא מצליחים לפענח אותו היה גדול".

נועה אייל עם אימה ואחיה

אלא שבערב יום הכיפורים, לפני ארבע שנים בדיוק, זמן קצר לפני כניסת הצום, קיבל ויטמן שיחת טלפון מתומר בדש, מי שהיה אז מפקד היחידה המרכזית של מחוז ירושלים. "פענחנו את רצח נועה אייל", בישר לו בדש. מאחורי הפענוח עמד שימוש שערכה המשטרה לראשונה בטכנולוגיה חדשנית לטיפול בדנ"א, אשר בעזרתה נמצא כי אביו של דניאל נחמני הוא לכאורה בעל סיכוי סטטיסטי גבוה ביותר להיות קרוב משפחתו של רוצח הנערה. בעקבות זאת התבצע מעקב סמוי אחר בנו, בעל עבר פלילי של עבירות מין, עד שנלקחה ממנו דגימת רוק. לטענת הפרקליטות, הדנ"א שלו מתאים לפרופיל הרוצח. נחמני מצדו מכחיש בתוקף כי רצח את אייל ואף כי אי פעם פגש אותה.

"אני משוכנע שהראיות שהצגנו יביאו להרשעה", אומר ויטמן. "המדע הפורנזי הוא מדע מרתק. ברגע שקיימת ראייה מדעית - היא מובהקת. החיים אז יותר פשוטים, כי התביעה לא תלויה באנשים ובזיכרון המתעתע שלהם, למרות שגם ראיית דנ"א היא ראיה מורכבת, סטטיסטית, שצריך להבין אותה. לכך הוספנו גם ראיות נסיבתיות, שקושרות את נחמני לרצח". בקרוב, כאמור, צפוי בית המשפט המחוזי בירושלים למסור את הכרעת דינו במשפט. "ישנה תחושה שחלפו שנות דור בפרשה הזאת. אני מקווה מאוד שבקרוב היא תגיע לסיומה", אומר עו"ד ויטמן.

סנגוריו של נחמני, עורכי הדין עופר אשכנזי ומיכל רובינשטיין, שמייצגים אותו מטעם הסנגוריה הציבורית, מסרו בתגובה כי "הנאשם כופר במעשים המיוחסים לו. הוא הציג בסיכומיו בפני בית המשפט את הכשלים בראיות התביעה".

כל מקרה לגופו

ויטמן (50), ירושלמי מבטן ומלידה, הנו בן להורים ניצולי שואה: אמו ניצולת מחנה הריכוז ברגן בלזן, ואביו שרד את גטו קרקוב. הוא התחנך בישיבת הר עציון שבגוש עציון, ובצבא הגיע לדרגת סגן אלוף, כשבתפקידו האחרון שימש מג"ד חי"ר בחטיבת מנשה. את התמחותו במשפטים עשה בפרקליטות מחוז ירושלים בשנים 1997־1998, ושם נשאר עד היום. ב־2013 מונה למשנה לפרקליטת מחוז ירושלים ושימש בתפקיד עד 2017. במאי באותה השנה מונה לפרקליט מחוז ירושלים. "תמיד רציתי להיות משפטן בשירות הציבורי", הוא נזכר, "ותמיד ידעתי שזה יהיה בתחום שמושך אותי ביותר - התחום הפלילי".

ויטמן נשוי לתחייה, עובדת סוציאלית ומעצבת ריהוט לחדרי ילדים, ואב לארבעה ילדים – הבכורה בת 8.5, תאומות בנות 6 והצעיר בן 3.5. הוא דתי, חובש כיפה סרוגה, ומציין שישיבת הר עציון הליברלית ומקימיה, הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין, "עיצבו חלק גדול מתפיסותיי".

כפרקליט, ניהל ויטמן תיקי פשיעה, כגון תיק רצח אלי סבג על ידי חתנו, גיורא קורצקי, לאחר שבתו של סבג נפרדה מקורצקי, שנידון למאסר עולם; תיק הסוכן המשטרתי איציק אדרי, שרצח את בת זוגו, שרית זיקרי־בנית, ונידון אף הוא למאסר עולם; וכן המקרה של איהאב נימר, שהצית את בית משפחתו בשועפאט, שם ישנו באותה עת אשתו וחמשת ילדיו. האישה מתה, ונימר הורשע ברצח ובניסיון הרצח של ילדיו ונידון למאסר עולם. לצד תיקים כאלה, ניהל ויטמן תיקי פשיעת צווארון לבן, שמועדפים עליו, לדבריו.

"זה אתגר גדול ללוות תיקי שוחד, שבהם ליווי החקירה הוא שלב קריטי", הוא מסביר. "הייעוץ המשפטי הנכון לצוות החקירה על ידי הפרקליטות הוא חשוב ודורש חשיבה מעמיקה והיכרות עם החוק. היסוד הנפשי של הנאשם הוא דבר שייבחן במיקרוסקופ על ידי בית המשפט. כשיש גופה או נאנסת, היסוד הנפשי הוא אחד המרכיבים, אבל בתיקי שוחד, השאלה למה היה הנאשם מודע היא מכרעת".

עם נורית ליטמן, פרקליטת מחוז ירושלים הקודמת וכיום המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שימש ויטמן כתובע במשפטו של השר לשעבר שלמה בניזרי, שריצה שנתיים וחצי מאסר לאחר שהורשע בקבלת שוחד ובעבירות נוספות. כמו כן, ויטמן היה ראש צוות התביעה במשפטו של הרב הראשי לשעבר, יונה מצגר, שהודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של קבלת שוחד ונידון לשלוש וחצי שנות מאסר.

בצעד חריג, בית המשפט המחוזי בירושלים לא קיבל את ההסדר, קבע כי למצגר מגיע עונש חמור יותר וגזר עליו ארבע וחצי שנות מאסר. בית המשפט העליון, מצדו, קיבל את ערעורו של מצגר והשיב את העונש שעליו סיכם עם הפרקליטות על כנו. את העונש מרצה מצגר בימים אלה. "מצער לראות אנשים כאלה, כמו גם אהוד אולמרט, שיש להם הרבה זכויות ומוצאים את עצמם בסופו של דבר מאחורי סורג ובריח", אומר ויטמן.

הרב יונה מצגר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתחילת כהונתו של ויטמן כפרקליט המחוז החל לגווע גל טרור הסכינאות בבירה, שליווה את המחוז בשנים הקודמות. עם זאת, מבחינת ויטמן, העבודה על תיקים ביטחוניים נמשכת באינטנסיביות. "יש מאות תיקים כאלה בשנה, אבל אנחנו בהחלט לא נמצאים במצב שהיינו בו", הוא מספר. "יש עדיין המון אירועים על רקע ביטחוני, רק שלשמחתנו הרבה חלקם הגדול לא מגיע לידי פגיעה פיזית".

ויטמן מבקש לעשות הבחנה בין מקרי דקירה לבין יידויי אבנים, שמתבצעים לרוב על ידי קטינים. "אבל גם זריקות אבנים הן איום על שלוות חייהם של ירושלמים רבים", הוא מציין ומזכיר את המקרה של אלכסנדר לבלוביץ', תושב העיר שנהרג לאחר שאבנים נזרקו לעבר רכבו, בעת שנסע בכביש המוביל לשכונת ארמון הנציב בערב ראש השנה לפני שלוש שנים. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את חברי החוליה שיידתה את האבנים הקטלניות בהריגתו של לבלוביץ' וגזר עליהם עונשי מאסר כבדים.

כיצד צריך לטפל בתופעה של יידויי אבנים?
"הפתרון הענישתי לתופעה צריך להיעשות בשום שכל. יש הבדל בין ילד בן 13, שעושה זאת מתוך לחץ חברתי בזמן מפגש עם חברים, לבין קבוצת נערים בני 16, שפועלים באופן מאורגן, כשהם רעולי פנים. ישנם קטינים שעבורם כלא הוא הפתרון, ויש כאלה שלא. בתקופה האחרונה עשינו עבודת מטה, עם המשטרה, וקבענו תבחינים שקשורים לחומרת העבירות, לגיל המבצעים, לעברם ולאופק השיקומי שלהם. לא צריך לטעון לעונש באופן פבלובי. צריך לעשות הבחנה בין מקרה למקרה".

בין היתר, היה ויטמן מעורב גם בפרשת פעיל השמאל הקיצוני עזרא נאווי, שבאמצע יולי האחרון הואשם כי בכמה הזדמנויות מסר לידי כוחות הביטחון המסכל ברשות הפלסטינית מידע על פלסטינים שהיו צדדים לעסקאות החזקת ומכר מקרקעין באזור דרום הר חברון. נאווי תועד מספר כי עונשם של המוסגרים הוא הוצאה להורג באלימות קשה. כזכור, הפרשה נחשפה לראשונה בתחקיר של תוכנית הטלוויזיה "עובדה" מינואר 2016, אשר התבסס על מידע מארגון הימין "עד כאן". מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים הושמטו סעיפי אישום כבדים שיוחסו לנאווי בתחילה - ניסיון רצח, מגע עם סוכן זר וקשירת קשר לביצוע פשע, ותחתם הואשם נאווי בעבירה על "חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה" – שחוקק ליישום הסכמי אוסלו ונעשה בו שימוש רק בהזדמנות אחת נוספת.

לדברי ויטמן, הפרשה עוררה לבטים רבים בפרקליטות. "לא רצינו להיות כלי משחק פוליטי", הוא אומר. "לכן המשטרה אספה הררי חומר, עדויות, מסמכים. כתבנו חוות דעת מעמיקה וקיימנו דיונים קדחתניים אצל פרקליט המדינה. לבסוף הוחלט להעמיד אותו לדין בסעיף המדובר. אנחנו נערכים כעת לדיונים המשפטיים, שאני מעריך שיהיו טעונים".

תיק שייצר לפרקליטות הרבה פחות לבטים, אך היה כרוך בכאב לב, הוא תיק האסון בהר הרצל באפריל 2012, שבו נהרגה סגן הילה בצלאלי לאחר שגשר תאורה קרס עליה במהלך הכנות לטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות. את התיק הזה מלווה עו"ד ויטמן מיומו הראשון. לאחרונה הודיעה הפרקליטות להוריה הכואבים של בצלאלי כי הוחלט להיענות לבקשתם ולערער על קולת עונשיהם של מהנדס המבנים אורן ורשבסקי ויועץ הבטיחות יצחק צוקר, שהורשעו בגרימת מותה ברשלנות. ורשבסקי וצוקר, שלא חתמו על הסדר טיעון עם הפרקליטות, נידונו לעבודות שירות בלבד. זאת בניגוד לשני הנאשמים הנוספים, סמנכ"ל התפעול בחברת "עיצוב במה", אלעד לביא, ומנהל התפעול בחברה, טאימורז לאונידזה, שבמסגרת הסדר הטיעון שעליו חתמו עם הפרקליטות נידונו לשישה ולשבעה חודשי מאסר בפועל, בהתאמה.

"מפתיע שדווקא מי שחתמו על הסדר הלכו למאסר, ומי שלא - בית המשפט שלח לעבודות שירות בלבד", אומר ויטמן. אנחנו סבורים שהאשמים צריכים לרצות עונשי מאסר בפועל. התיק הזה הוא ביטוי לתרבות ה'סמוך' הישראלית, שניתן לראות בתיקי גרימת מוות ברשלנות נוספים. זה תיק שהיה תקשורתי מאוד, אבל גם במקרים הפחות מפורסמים, של פועלים שנהרגים באתרי בנייה למשל, הענישה לאחראים חייבת להיות מאסר בפועל. היסוד הנפשי בכל המקרים האלה זהה".

בכלים כשרים

גם בימים אלה מחוז ירושלים בפרקליטות לא חדל מלייצר כותרות. לאחרונה האשימו שם את שר האנרגיה לשעבר, גונן שגב, בריגול למען איראן. מרבית פרטי כתב האישום אסורים בפרסום. "מה שהותר לפרסום הוא מספיק ומדבר בעד עצמו", אומר ויטמן. כמו כן, בימים אלה מתנהל משפטם של אנדריי וולצ'נסקי וקלייר קרובלי, תושבי ארמון הנציב שנאשמים ברצח ובביתור גופתו של שכנם, סמי קורל, אשר עמו היו מסוכסכים. "זה תיק מזעזע, בעיקר בדרך שבה ניסו להיפטר מהגופה", אומר ויטמן. "ישנן ראיות מספיקות להרשעה".

במחוז ירושלים ניהלו גם את התיק נגד בן דרי, לוחם מג"ב שירה למוות בנער פלסטיני, הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון תחילה לתשעה חודשי מאסר. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והכפיל את עונשו. "מדובר בתיק חמור, ופסיקת העליון משקפת היטב את ערכי צה"ל, במיוחד את ערך טוהר הנשק", טוען ויטמן. "כל הטענות על כך שהפרקליטות רודפת פטריוטים הן פופוליזם בעלמא".

בנוסף, לאחרונה צפה ויטמן מהצד בזיכויו המהדהד של אלישע חייבטוב, שהורשע ב־2011 ברצח צעיר במועדון סנוקר בשדרות והספיק לרצות על כך 11 שנות מאסר. בעקבות הזיכוי הוטחה במשטרה ובפרקליטות מחוז הדרום ביקורת קשה על דרך ניהולן את החקירה ואת התיק. ויטמן מבקש לא להתייחס למקרה עצמו, שכן "אני עדיין קורא את פסק הדין המפורט של בית המשפט העליון", אך מציין כי "נעשה עוול בביקורת חסרת הרסן, הגורפת, על ידי גורמים אינטרסנטיים. צריך לזכור שחייבטוב הורשע בבית המשפט המחוזי".

הביקורת על הפרקליטות מוגזמת?
"אני חושב שהביקורת על הפרקליטות, שמי שמוביל אותה הוא הסנגוריה הציבורית, על הזכות להליך הוגן - צריכה להישמע באופן אחראי ופרופורציונלי. הפרקליטות היא ארגון מצוין, שנעשים בו כל הזמן תהליכי בחינה עצמית, ביקורת פנימית והפקת לקחים. הקפדה על זכויות נאשמים היא נשמת אפנו. פה במחוז יושבים 65 פרקליטים חדורי שליחות ציבורית, שכוללת הגנה על קורבנות עבירה, עמידה על כך שחפים מפשע לא יורשעו, עמידה על כך שהמשטרה תגיע לחקר האמת בכלים כשרים. אלו אנשים שעושים לילות כימים כדי לשרת את הציבור מתוך אותם ערכים. בכל ארגון יש תקלות. החוכמה היא לתקן אותן".

ויטמן אומר זאת תוך שהוא מודע לכמות העיניים הבוחנות את הפרקליטות כעת, לקראת ניהול משפטה של אשת ראש הממשלה. לשאלה מה יעשה אם בסופו של הליך, בית המשפט יזכה את נתניהו הוא מגיב: "אקרא לעומק את הכרעת הדין. אם היא צודקת ומותחת עלינו ביקורת, אלמד אותה. אם היא שגויה, אבדוק אפשרות לערער עליה. אבל כרגע זאת שאלה תיאורטית".

לאחרונה עלתה על השולחן מצד פרקליטיה של נתניהו הצעה להסדר טיעון, שלפיו היא תשיב סכום כסף ולא תודה בעבירות פליליות. הפרקליטות מצדה, כך על פי הסנגורים, תעכב את ההליכים נגדה לזמן בלתי מוגבל. במשרד המשפטים דחו את ההצעה. ויטמן מתייחס לכך לראשונה ואומר: "לא היה צריך לקבל את הצעת הסנגורים. הם רצו למצוא מסלולים אלטרנטיביים. הליך פלילי זאת האכסניה לבירור האישומים האלה".

עם זאת, ויטמן מודה כי "התיק מדיר שינה מעיניי. להתנהלותו ולתוצאות שלו יש השפעה מכרעת על גוף הפרקליטות בפרט ועל רשויות אכיפת החוק בכלל. הסנגורים שלה יתמודדו מול עורכי הדין הטובים בישראל".

מפרקליטיה של שרה נתניהו, עורכי הדין יוסי כהן וירון קוסטליץ, נמסר בתגובה: "אם הדברים אכן נאמרו על ידי דני ויטמן, פרקליט מחוז ירושלים, הרי שמדובר באמירות שערורייתיות שאינן מתקבלות על הדעת ובשבירת נורמות וכללי אתיקה מקובלים. לא מתקבל על הדעת שפרקליט בכיר מתייחס בראיון עיתונאי לתיק שתלוי ועומד. אנו רואים את הדברים בחומרה רבה ושלחנו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה".