ביקורת חסרת תקדים של דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, נגד בכירים בפרקליטות מחוז תל אביב. בהחלטה שפרסם היום (רביעי) קבע הנציב רוזן כי נפלו פגמים חמורים בהתנהלות פרקליטים בכירים בניהול תיק רצח בבית משפט מחוזי. ההחלטה הגיעה בעקבות תלונות של הסנגורים נגד הפרקליטות, בגין התנהלותם בתיק רצח נגד נאשמת. התיק עצמו, יש לציין, הסתיים בהסדר טיעון במסגרתו הורשעה הנאשמת בעבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע בלבד ושוחררה לאלתר לאחר ששהתה במעצר למעלה משלוש שנים.


למ


הפרקליטות, בהתייחסותה לתלונה, דחתה את טענות הסנגורים מכל וכול וטענה כי התנהלות הפרקליטות במהלך ניהול המשפט הייתה מקצועית ועניינית. "כל ההחלטות והפעולות שבוצעו, נעשו בהתבסס על שיקול הדעת המקצועי והמשפטי של כלל הגורמים המטפלים ובאישור פרקליט המחוז, מקום שאישור כזה נדרש", נאמר בתגובת הפרקליטות.



לטענת הסנגורים, בהנחיית הפרקליטות קוים הליך הובלה והצבעה, תוך הימנעות מחקירת הנאשמת על מה היא מצביעה ולאן היא מובילה, על אף בקשתה להיחקר. כפי שפורט בתלונה, השוטר אשר ניהל את הליך ההובלה וההצבעה, העיד בבית המשפט: "הונחיתי שלא לקבל ולא לשמוע. זו הייתה ההנחיה של פרקליט המחוז". אף לשאלת בית המשפט, שהתפלא כיצד ראש צוות החקירה לא מעוניין לשמוע את גרסת הנאשמת במהלך הליך ההובלה וההצבעה, השיב הפקד: "קטונתי. אני עשיתי את מה שהונחיתי. אני חוזר על מה שאמרתי קודם – זו הייתה הוראה של הפרקליטות"



הנציב דחה את הסברי הפרקליטות לעניין וקבע כי "נפל פגם חמור בהוראה, שלא לאפשר לנאשמת למסור גרסתה, אלא אם תצביע על גופת המנוחה". עוד הוסיף רוזן וקבע כי "הלכה עקיבה ומושרשת היא כי חוקרי המשטרה מצווים לתעד בצורה מלאה ושלמה דברי נאשם בחקירה. הדברים מוטעמים עוד בעת שהנאשם מעוניין למסור גרסה במהלך הליך הובלה והצבעה, במסגרת החקירה". עוד כתב רוזן כי לנאשמת "עמדה הזכות למסור גרסתה במהלך החקירה וכי החוקרים היו מחויבים לתעד הגרסה במלואה".



"איך עשיתם דבר כזה?"


אך לא זאת בלבד, לטענת הסנגורים, הפרקליטות הוציאו מחזקת בית המשפט מוצג ללא אישורו או ידיעתו. יתרה מכך, הפרקליטות לא יידעו את בית המשפט, כי המוצג אשר הוצא מתיק בית המשפט, ללא בקשה מתאימה, יצא אף מידי הפרקליטות ונשלח למז"פ במטה הארצי  בירושלים. תוך כדי הדיון ורק לאחר שבית המשפט הורה לתביעה להחזיר את המוצג עוד באותו היום לבית המשפט, הצהירה הפרקליטה המטפלת: "המוצג לא ברשותנו, העברנו את זה כבר לגרפולוג. מעבדת המז"פ נמצאת בירושלים". על כך השיב בית המשפט: "איך עשיתם דבר כזה? העברתם מוצג לגרפולוג בלי ידיעת בית המשפט? היעלה על הדעת?". הנציב רוזן כתב כי "דברים אלו שהועלו עלי פרוטוקול בית המשפט, מבליטים האמור לעיל ומעוררים תחושה בלתי נוחה של התנהלות לא ראויה, שהיה בה כדי להסתיר ולחסות פעולות תביעה במהלך פרשת ההגנה, מעיני ההגנה ומעיני בית המשפט".



הנציב קבע כי "הוצאת מוצג בית משפט מרשות בית המשפט לגורם שלישי, ללא אישור מפורש של בית המשפט, הינו מעשה פסול בתכלית. כלל גדול הוא, כך הנציב בהחלטתו, כי הפרקליטות מצווה לנהוג בהגינות ובשקיפות מלאה כלפי הצדדים המופיעים מולה, ובוודאי כלפי בית המשפט", וחתם את הביקורת על עניין זה בקביעה כי "לא כך נעשה במקרה דנן" וכי מדובר בפגם חמור.



"בלשון המעטה, עובדות לא מדויקות"


אך אולי החמורה מכל היא טענת הנציב רוזן כי הפרקליטות שטיפלו בתיק לא הצהירו אמת בבית המשפט. "לטענת הסנגורים, בעת דיון בבקשת ההגנה, ממנה עלה בבירור כי נדרשה מהנאשמת דגימת יד באמצעות מילוי טופס ביקורים, הסתירו הפרקליטות המטפלות מבית המשפט ומההגנה את העובדה שהן פנו לשב"ס, שלושה ימים קודם לכן, בבקשה לקבל דגימות מכתב ידה של הנאשמת לצורך השוואת כתבי יד. הפרקליטות הצהירו בבית המשפט שלא שוחחו עם אף אחד מהגורמים בשב"ס וכי הן לא ביקשו דגימות מכתב ידה של הנאשמת.



הנציב רוזן כתב כי "דברים אלו התבררו כחסרי כל יסוד. רוזן קבע כי "למרות דברים נחרצים שנמסרו על ידי הפרקליטות לבית המשפט, הרי שמ'הודעת הבהרה ובקשה למתן צו לקבלת מוצגים' הוחוור, כי בניגוד להצהרות הפרקליטות בפני בית המשפט, נערכה שיחה טלפונית עם היועצת המשפטית של שב"ס באותו מחוז, בעקבותיה אף נשלח מייל מהפרקליטות המטפלות ליועצת המשפטית, במסגרתו ביקשו הראשונות 'לקבל מכתבים בכתב ידה של האסירה מתיק האסיר שלה לצורך השוואת כתבי יד'". אשר על כן קבע כי הפרקליטות הצהירה לשאלות בית המשפט "בלשון המעטה, עובדות לא מדויקות".



תגובת הפרקליטות: "נפיק לקחים, הפרקליטות פעלה בתום לב"


מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי "הפרקליטות תלמד את ההחלטה, תתייחס לכל ההיבטים שעולים ממנה, ותפיק את הלקחים הנדרשים. נשוב ונדגיש, כי חלק מלקחים אלה כבר יושמו, במסגרת הנחיית פרקליט המדינה שהתייחסה לדרך התיעוד של ראיונות עדים. חשוב להדגיש כי, על אף הקביעות בדבר פגמים שנמצאו, הנציב קבע שהפרקליטות פעלה בתום לב וללא כוונת זדון, וכן כי כלל הטענות החמורות "שייחסו לפרקליטות מתן הנחיות לביצוע חקירה פסולה ומגמתית, נדחו כולן".