האם תיק המעונות בדרך לגישור? נשיא בית משפט השלום בירושלים אביטל חן, קיים היום (שלישי) פגישה עם נציגי הפרקליטות ופרקליטי שרה נתניהו וזאת במטרה להגיע להסכמות בין הצדדים, ללא הצלחה. בתום הפגישה הוחלט כי בשלב זה המשפט בתיק יימשך כסדרו, ונקבע דיון בחודש ינואר 2019, בנוכחות הנאשמים נתניהו והנאשם הנוסף עזרא סיידוף, שהיה אז סמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

עם זאת, ולמרות כישלון הניסיון להגיע לפשרה, הציע הנשיא חן לצדדים לערוך ניסיון גישור נוסף, אצל שופט אחר, וביקש מהם להשיב להצעה בימים הקרובים ולשמור על תוכן הפגישות חסוי, וזאת לטובת הצלחת ניסיונות הגישור. בשלב זה, בפרקליטות עדיין לא הוחלט האם להיענות להצעתו של נשיא ביהמ"ש, ומטעם עורכי דינם של נתניהו וסיידוף לא נמסרה תגובה. כזכור, בחודש יוני האחרון החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד אשתו של ראש הממשלה ונגד הסמנכ"ל לשעבר באשמת מרמה והפרת אמונים, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זאת בעקבות חומרים שהעביר עד המדינה ניר חפץ, במסגרת תיק וואלה -בזק.

בכתב האישום נדחו טענותיה של נתניהו, לפיהן היא לא שהתה בבית רה"מ ולא ידעה על המתרחש: "המעון התנהל על פי הנחיותיה ובפיקוחה של הנאשמת. הנאשמת בחרה עובדים במעון ועל פי החלטתה הופסקה עבודתם. הנאשמת קבעה לעובדי המעון משימות ומטלות, ועקבה באופן צמוד אחר ביצוען. עובדי המעון נדרשו לדווח ולקבל אישור מהנאשמת להיעדרויות מהעבודה. בין היתר, הנאשמת הנחתה את הנאשם ואת אבות הבית במעון באשר למצרכים ולשירותים שהיא מבקשת שיסופקו לה על ידי המשרד. לעתים, כאשר המצרכים והשירותים לא סופקו, או לא סופקו לשביעות רצונה, הפצירה הנאשמת בנאשם שישיג ויסדיר את אספקת השירות או המוצר המבוקש, זאת גם במקרים בהם ידעה כי הדבר אינו כלול בהוצאות המאושרות על ידי המשרד ואף במקרים בהם הנאשם הסביר לנאשמת כי אין הצדקה למימון אותו שירות או מוצר על ידי המשרד. במקרים המתוארים להלן, בסופו של דבר ולמרות הסבריו, מילא הנאשם אחר בקשותיה האמורות של הנאשמת וגרם לכך שהשירות או המוצר יסופקו על חשבון המשרד, שלא כדין".

מלבד זאת, צוין כי נתניהו "דרשה להעסיק במעון מלצרים שאינם עובדי המעון להגשת ארוחות בסופי שבוע ובאירוחים פרטיים במעון. כן דרשה הנאשמת כי שירותי המלצרות יינתנו על ידי מלצרים מסוימים, אשר סברה כי הם ברמה גבוהה. על מנת להיענות לדרישתה זו של הנאשמת וכדי לאפשר את העסקתם, רשם הנאשם את המלצרים כ'עובדי תגבור' או כ'עובדי ניקיון', כך שאנשי החשבות במשרד לא ידעו כי במעון מועסקים מלצרים. כמו כן, השכר שדרשו המלצרים היה גבוה משמעותית מתקרת שכרם של עובדי תגבור או ניקיון, על כן הנחה הנאשם את המלצרים לרשום בדיווחי הנוכחות כמות שעות עבודה גדולה יותר מזו שביצעו בפועל, בכדי שיקבלו עבור עבודתם את השכר המוגדל עליו סיכם הנאשם עמם, וכך אכן נעשה על ידי המלצרים".