ביהמ"ש ציין בפסק דינו, כי זהו המקרה הראשון שבו נדרש בית המשפט העליון לדון בעונש הראוי בגין עבירה לפי "חוק הסרטונים". על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם, בן 18 בעת ביצוע העבירות, אשר הכיר את המתלוננת, בת 15, ברשת החברתית "אינסטגרם", סחט אותה יחד עם חברו באיומים ותוך הצגת מצג שווא השיג את "הסכמתה" לצילומה במהלך קיום יחסי מין. הנאשם ניצל את המתלוננת, השפיל אותה תוך כדי המעשים, לעג לה, כאשר ברור שכבר בשלב זה תכנן להפיץ את הסרטונים לחבריו. מיד לאחר מכן, שלח הנאשם לחבריו שלושה סרטונים שצילם.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור, במסגרתו ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם ולהשית עליו עונש ראוי וממשי מאחורי סורג ובריח, זאת בין היתר על מנת להוקיע הן את הסחיטה ואת פירותיה והן את הפצת הסרטונים ולהילחם בתופעה המתפשטת של הפצת תצלומים, סרטים והקלטות בעלי אופי מיני.
בית המשפט העליון ציין בפסק דינו, כי "ההכרה הציבורית בפסול הגלום בתופעה באה לידי ביטוי, בין היתר, בקביעת העבירה החדשה יחסית של הטרדה מינית ע"י פרסום משפיל.. ("חוק הסרטונים"). מדובר בשדה לא חרוש- ...וזהו המקרה הראשון שבו נדרש בית משפט זה לעונש הראוי בגינה. חשיבותו של התיקון נעוצה בכך שהפצת פרסום משפיל אינה נתפסת רק כפגיעה בפרטיותו של מאן דהוא, אלא חמור מכך- כהטרדה מינית. כל הטרדה מינית מבזה את אנושיותו של אדם ושוללת את האוטונומיה שלו ואת שליטתו בגופו. כך גם, ואף ביתר שאת, בהפצת תיעוד מבזה או משפיל המתמקד במיניות של אדם. המתועדת, מוצגת בתור אובייקט מיני להנאת הצופים והשומעים. היא נחשפת לעיני כל, פשוטו כמשמעו, בלי שביקשו את הסכמתה".
בנוסף, עמד בית המשפט העליון בפסק דינו על "היד הקלה על המקלדת", בהתייחס לקלות בהפצת הסרטונים לאור הקדמה הטכנולוגית והקושי להסירם מהרשת ברגע שהופצו. הערעור נוהל על ידי עו"ד עודד ציון מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק על ידי ג'ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים.
התרעות פיקוד העורף