"נשיא הפיליפינים הנוכחי, רודריגו דוטרטה, הינו רוצח המונים ותומך באונס, בירי באיבר המין של נשים ובהפצצת בתי ספר של המיעוטים הילידיים, וכן השווה את עצמו להיטלר" כך פותחת העתירה שהגיש עו"ד איתי מק בשם פעילי שמאל רבים שהצטרפו לכתב העתירה. העותרים דורשים לעצור את הייצוא הביטחוני לפיליפינים עד להפסקת ביצוע כוחות הביטחון במדינה זו הפרות חמורות של זכויות אדם. בעתירה נטען כי אין למשרדי החוץ והביטחון סמכות לסייע ברצח עניים, הפצצת בתי ספר, אונס וירי באיבר המין של נשים.

העותרים מציינים כי מאז שדוטרטה נכנס לתפקידו כנשיא, ביוני 2016, במסגרת "המלחמה בסמים", המשטרה הפיליפינית הוציאה להורג ללא משפט כ-12,000 איש. "בדרך כלל מדובר ברעולי פנים המגיעים לשכונות העוני, אשר תופסים גברים ונערים והורגים אותם ביריות. למרבה הצער, כידוע, המהלך של דוטרטה לפתור בעיות פוליטיות וחברתיות ולבצע הנדסה חברתית, באמצעות הרג מהיר של המונים, אינו המקרה הראשון בהיסטוריה. גם העובדה שהקהילה הבין-לאומית שותקת או מגנה את ההרג רק בקול חלש, אף היא אינה חדשה", אולם לטענתם בהמשך ייקבע ע"י הקהילה הבין-לאומית והאו"ם, שדוטרטה וכוחות הביטחון שלו מבצעים במסגרת "המלחמה בסמים" פשעים נגד האנושות.

נתניהו עם דוטרטה במהלך ביקורו בישראל. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ


העותרים מציינים כי מאז בחירתו לנשיאות של דוטרטה, מדינת ישראל מכרה נשק רב לכוחות הביטחון האחראים לפשעים בפיליפינים, במסגרת המלחמה בסמים. "למרבה הצער, בעוד שמשרדי החוץ והביטחון בוחרים לשקר לעותרים ולציבור הישראלי בטענת שווא כי מדובר במידע סודי שלא ניתן לגלותו, פרטים רבים על הייצוא הביטחוני הישראלי פורסמו בפיליפינים ע"י משרד הביטחון, זרועות הביטחון וסוכנות הידיעות הממשלתית".

בתחילת חודש ספטמבר האחרון, דוטרטה הגיע לביקור רשמי במדינת ישראל, וחשף בפגישתו עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ואמר לטענת העותרים כי הוא הורה לכוחות הביטחון שלו לרכוש נשק רק מישראל, מאחר שלהבדיל מארה"ב, גרמניה ואפילו סין, מדינת ישראל אינה מציבה שום מגבלות.

העותרים דורשים לאור זאת כי ייאסר על חברות ישראל לייצא נשק למשטר הרצחני, ומציינים עוד כי "אין סיבה לכך שמשטרה אזרחית במדינה כלשהי תרכוש רובי תבור וגליל ומקלעי נגב, אלא אם מדובר בכוח צבאי שנועד לבצע פעולות צבאיות נגד אזרחים ואזרחיות. למעשה, משרדי החוץ והביטחון ומדינת ישראל עוזרים לדוטרטה לערער את החוקה הפיליפינית שנקבעה לאחר המעבר לדמוקרטיה בשנת 1987, לפיה המשטרה שם אמורה להיות כוח אזרחי ולא צבאי".

לטענת העותרים, ההחלטה לאשר את הייצוא לוקה באי סבירות קיצונית, וכי אין לראש הממשלה ולשר הביטחון את הסמכות החוקית לסייע בפשעי המשטר.