המשטרה מפרסמת את המלצותיה בתיק 4000 המכונה תיק בזק-וואלה ומהם עולה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו חשוד בקבלת שוחד. התיק עוסק בעיקרו בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי נתניהו ועל ידי שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה".

כפי שחשפנו לראשונה במעריב כבר בחודש אוקטובר האחרון נתן היועמ"ש מנדלבליט למשטרה אישור סופי לסכם את המלצותיה בתיק. בחודש אוגוסט פרסם מעריב כי חקירת ראש הממשלה הייתה האחרונה באותה פרשה ולאחריה הוא נדרש להשלמה פעם נוספת בחקירה קצרה. ידוע כי מדובר בתיק המשמעותי והחמור ביותר עבור ראש הממשלה. תיק זה על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה יהווה את התיק המרכזי בתיקי נתניהו.
 

החשד המרכזי הינו שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ' ועם "קבוצת בזק", ובמקביל דרש במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר "וואלה" באופן שיטיב עמו.

ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". במסגרת חקירה זו אותרו ראיות משמעותיות, אשר הצביעו על חשדות לעניין התנהלותו והתערבותו הפסולה של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בענייני חברת בזק ושאול אלוביץ' בסוגיות רגולטוריות שונות. כל זאת, תוך הסתרת פעילותו זו מעיניהם של גורמים מקצועיים ומשפטיים במשרד האוצר, במשרד התקשורת ומשרד המשפטים, ותוך העדפת האינטרסים של שאול אלוביץ' ובזק על פני האינטרס הציבורי.

שאול אלוביץ'. קרדיט: פלאש 90

לאחר העברת תיק החקירה בעניינה של קבוצת בזק לפרקליטות ובמסגרת השלמת חקירה שבוצעה על ידי חוקרי הרשות לניירות ערך, אותרו ממצאים ראייתיים משמעותיים שבעקבותיהם המליצו פרקליטות מיסוי וכלכלה ופרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה להרחיב את החקירה ובכלל זאת לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה קיבל ההמלצה והורה על פתיחה בחקירה משותפת של המשטרה והרשות לניירות ערך.

על-פי החלטת ראש אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) וראש להב 433 החקירה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, ולוותה מקרוב ע"י צוות פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה. החשדות חייבו חקירה מקיפה, מורכבת ומאומצת, שבוצעה על ידי צוות חקירה משותף ליאל"כ ולרשות לניירות ערך.

עם התפתחות החקירה בוצעו מאות פעולות חקירה, וכן נחתמו הסכמי עדי מדינה עם שני חשודים – שלמה פילבר וניר חפץ, אשר חשפו התנהלות פסולה בין נתניהו לאלוביץ' בשני צירים מרכזיים: הטיית הסיקור התקשורתי תמורת רגולציה מיטיבה. מממצאי החקירה עולה, כי ראש הממשלה פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-יס תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה.


ניר חפץ. צילום: אבשלום ששוני
 

בסיכומה של חקירה ענפה זו, אשר התנהלה מפברואר 2018 עד נובמבר 2018, נחקרו תחת אזהרה 13 חשודים, חלק מן החשודים מעורבים, על פי החשד, במנגנון השוחד וחלקם מסייעים לעבירות השוחד. חלק מהחשודים נעצרו לפרקי זמן כאלה ואחרים על פי צורכי החקירה. במהלך החקירה נגבו עדויותיהם של 60 עדים (ב- 176 הודעות), בוצע חיקור דין מחוץ למדינת ישראל, ונאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות ומסמכים. במהלכה של החקירה על שלביה השונים נתפסו נכסים וכספים המיועדים לחילוט מקרב מי מהמעורבים בפרשה, בסך הנאמד ב-118 מיליון שקלים.

פעולות החקירה בוצעו כמקובל בכפוף לאישורים שניתנו על ידי פיקוד להב 433,  ר' אח"מ, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהתאם להתקדמות החקירה וממצאיה.

מערכת יחסים שוחדית

הראיות בתיק מצביעות על כך, כי מערכת היחסים בין ראש הממשלה ומקורביו לאלוביץ' הייתה מערכת יחסים שוחדית. מממצאי החקירה עולה, כי בין השנים 2012 - 2017 ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך ולעתים אף יום יומי בתכנים שפורסמו ע"י אתר החדשות "וואלה", וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים) וזאת תוך כדי שימוש בקשרים שהיו להם עם שאול ואיריס אלוביץ'.

התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר "וואלה" נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה. עוד עלה מן הממצאים, כי בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר "וואלה", וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של רה"מ לטובת אלוביץ' וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל, ובעל השליטה בה בפרט.

 נתגבשה תשתיית ראייתית

עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל והרשות לניירות ערך היא, כי נתגבשה בתיק זה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד המעורבים העיקריים בפרשה כאשר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. נגד רעייתו שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט.  

נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. נגד אור אלוביץ', התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.

נגד עמיקם שורר, נושא משרה בכיר בחברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד (מסייע), עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. נגד זאב רובינשטיין, איש עסקים המקורב למשפחות נתניהו ואלוביץ' המכהן כסגן יו"ר הבונדס, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא).

נגד סטלה הנדלר, מנכ"לית חברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. נגד בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו וכן נגד עו"ד איתן צפריר ואלי קמיר לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.