בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את תביעתו בנזיקין של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש ואחרים נגד משרד הביטחון, בגין האירוע בו נהרגו שלוש בנותיו ואחייניתן במבצע עופרת יצוקה בשנת 2009. פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) ייצגה את משרד הביטחון בתביעה.



כזכור, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", ב- 16.1.09, נורו שני פגזים לדירתה של משפחה פלסטינית בג'בליה. כתוצאה מהירי נהרגו שלוש אחיות ואחייניתן ונפצעו בני משפחה נוספים. האסון אירע בעת שאביהן של האחיות, ד"ר עזאלדין אבו-אלעיש, רופא שעבד אז במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, התראיין לטלוויזיה הישראלית. ד"ר אבו-אלעיש והתובעים הנוספים תבעו את המדינה בנזיקין בטענה כי בית הרופא לא היווה כל סכנה לכוח צה"ל ששהה במרחק קילומטרים ספורים משם, ולכן לא היה לא הייתה לירי כל הצדקה מבצעית.



המדינה טענה לטעות בזיהוי במסגרת פעולה מלחמתית. מפקד הטנק, שהירי בוצע באישורו, העיד כי במקום ובזמן של האירוע הנדון, ארגוני טרור ירו על כוח צה"ל, ונראה היה כי תצפיתנים התמקמו בדירה בבית גבוה, מכווינים את האש על הכוח. לדבריו, הורה בעקבות כך לירות שני פגזים לתוך אותה דירה, שהתבררה רק בדיעבד כדירת הרופא והדמויות החשודות בבית היו בני משפחתו ולא תצפיתני אויב. 



שופט בית המשפט קבע כי "מסקנתי מניתוח הראיות הייתה כי אכן התחוללה אותה שעה לחימה בגזרה שבה שכן בית הרופא, אשר סיכנה את כוח צה"ל. עוד עולה מחומר הראיות, ומרסיסים שנמצאו בגופן של כמה מן הפצועות, כי בבית הרופא הוסלק - בוודאי שלא בידיעתו - חימוש של ארגוני הטרור, אשר התפוצץ בעקבות ירי הפגזים והגביר את ממדי האסון. במסגרת אותה לחימה נחשדו דמויות בבית הרופא כתצפיתני אויב, ולפיכך נורו לעברם הפגזים שפגעו במשפחת הרופא. בנסיבות אלה, קבעתי כי הירי לעבר מי שנחזו כתצפיתנים... היה בגדר "פעולה מלחמתית", שהמדינה אינה נושאת באחריות בנזיקין בגינה".



עוד קבע, כי "ציינתי כי התרחיש היחיד השולל את התוצאה האמורה הוא תרחיש זדוני של ירי מכוון על אזרחים, ללא כל צידוק מבצעי אפילו לכאורה. הראיתי כי תרחיש כזה אינו סביר במידה קיצונית בנסיבות העניין, ומכל מקום לא הובאה אפילו ראשית ראיה להרמת הנטל הראייתי המוגבר להוכחתו של תרחיש כזה.... למעלה מן הצורך, הערתי כי אין למצוא רשלנות לכאורה בעצם הירי, למרות שבדיעבד התברר שהזיהוי היה שגוי; משום שהיה סביר מצד המג"ד להורות על הירי הנדון, על יסוד דיווח של צוות הטנק על זיהוי המטרה החשודה, לאחר שבדק אישית את החשד, אשר תאם את המידע המודיעיני ואת ניסיונו המבצעי באותו הקשר...".



עוד קבע בית המשפט, כי "...יש להצטער צער רב על האסון, שבו קיפחו את חייהן ארבע נערות שלא היו מעורבות בלחימה. אולם, זוהי תוצאת לוואי, מצערת מאוד מאוד, של מנהגם הנפשע של ארגוני הטרור להילחם בישראל מתוך אוכלוסייה אזרחית. בסערת המלחמה - טעויות צפויות וקורות. כאשר המלחמה מתבצעת מתוך אוכלוסייה אזרחית - הטעויות עלולות לקפח חיי אזרחים; כפי שלמרבה הצער אירע בענייננו".



עורכי הדין אריאל אררט וניר גנצ'רסקי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), אשר ייצגו את המדינה, מסרו כי "פסק הדין קיבל את כל טענות המדינה בנוגע לאירוע המצער נשוא ההליך. האירוע התרחש במסגרת לחימה בלב רצועת עזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". ביהמ"ש קבע כי מדובר בפעולה מלחמתית אשר מקנה חסינות למדינה מפני אחריות בנזיקין. למעלה מן הצורך, ביהמ"ש גם קבע כי גם לא הייתה התרשלות בפעילות הכוח במקום וכי פעילותו הייתה סבירה בנסיבות העניין".