אחד העבריינים המוכרים ביותר במדינת ישראל, הוא ללא ספק יצחק אברג'יל, אשר "מככב" בבתי המשפט כבר עשרות שנים. היום (ראשון) קיבלנו הצצה מדהימה לעולם התחתון לאחר שאברג'יל העיד, במסגרת פרשה 512, על הדברים אותם נהג לעשות מתחילת כניסתו לעולם הפשע ועד היום. אברג'יל סיפר על הצרות שהיו בביתו מאז שהיה קטן, והדרך אל הפשע שהיתה סלולה משם. את הרצח הראשון שלו ביצע כבר בגיל 14, ומשם המשיך להיות אחד מהמוקדים של עולם הפשע בישראל. ליצחק אברג'יל מיוחסות עבירות של עמידה בראש ארגון פשיעה, רצח, ניסיון רצח - בין ביתר של זאב רוזנשטיין, קשירת קשר לפשע, פציעה בנסיבות מחמירות, גרימת חבלה, ייצוא, ייבוא, סחר ואספקת סמים מסוכנים. 

עורך דינו של אברג'יל, שמשון וייס פתח ואמר: "יש את הדמות, את המותג, איציק אברג'יל. אנחנו לא נגיד לבית המשפט שהוא איזו אימא תרזה שגדלה במנזר. הוא עבריין מגיל מאוד מאוד צעיר, שכבר מגיל צעיר שמו המפוקפק הלך לפניו ונקשר לאירועים פליליים מהרגע שהוא זוכר את עצמו. שמו נקשר להרבה אירועים בין אם הוא קשר באמת, בין אם לאו. בין אם ביצע פשע, או שאדם אחר השתמש בשם שלו ללא ידיעתו".

"בתיק הזה העידו חמישה עדי מדינה, מתוך שישה שגייסה המדינה ואנחנו נתייחס לכולם. בחלק נציג את התזה החלופית שלנו לגרסה שלהם, ובמקרים אחרים נראה שקרים גסים".

לאחר מכן עלה אברג'יל לדוכן העדים וסיפר "אני בן זקונים לעשרה אחים, ואני זוכר שתמיד הייתי רעב. הייתי פשוט גונב כל הזמן. כבר מגיל שש אני מחביא אקדחים וסמים. כשהייתי רעב, הייתי הולך לבית הספר ולוקח את האוכל של הפסקת עשר לילדים אחרים, כי היינו צריכים להסתדר בעצמנו.

"לא נתן לי לי להיכנס לדיסקוטק - אז יריתי בו"

אברג'יל המשיך: "מהיום הראשון חייתי חיי פשיעה. את הירי הראשון שלי ביצעתי כשהייתי בן 14. קראו לו חנניה עמר, הוא היה מדריך נוער, ולא נתן לי להיכנס לדיסקוטק. יריתי גם במישהו שקוראים לו אלי אוחנה, ועשיתי את זה בבית קפה. יריתי בהרבה אנשים במהלך הקריירה שלי, אלה הם חיים של פשיעה".

בשלב מסוים ניסה אברג'יל לעזור לאחיו שהיה בכלא, והיה צריך לעזור לו להחדיר לכלא סמים בעלות של 2,500 דולר: "אם צריך לגנוב - גונב. אם צריך לשדוד - שודד. מה שצריך. בגיל 14 ראיתי שכל מה שאני גונב, ופורץ - לא מספיק לי. ההוצאות נעשו יותר גדולות. בקיצור, פתחתי תחנת סמים משלי. אחרי זה פתחתי עוד תחנה. אחרי זה פתחתי תחנה בחיפה בגיל 15, ובגיל 15 וחצי היה לי גם תחנה באילת. השם שלי נעשה מוכר".

תמיד ניסיתי לעזור ולתמוך, דאגתי שלא יהיו פריצות בשכונות שלי בכלל. יום אחד בא אליי מישהו מהמתנ"ס שפתחו תחנת סמים בשכונה, אז הלכתי אל הבן אם, איימתי עליו ואמרתי לו שאם הוא ימכור כאן - אהרוג אותו. הוא זז 300 מטר. זאת היתה בקשה הגיונית".


אברג'יל המשיך וגולל את העדות המרתקת שלו, וחשף כיצד עד המדינה הנוכחי, שמעון שטרית, כמעט התחתן עם אחותו: "הוא גר איתי בדירה שקניתי בגיל 15 וחצי, כדי שלא אעשה את הדברים ליד אמא שלי. הוא היה יושב איתנו".

הרצח הראשון בו הורשע היה של יעקב כהן, עבריין נוסף, אותו ביצע כשהיה רק בגיל 17. הוא סיפר כי כהן החזיק זונות בתור סרסור, שעמדו באזור המגורים שלו. כאשר פנה אליו בבקשה שלא יהיו באזור, זכה לתגובה שלא אהב, לאחר שכהן אמר לו: "לאן אתה רוצה להגיע". לאחר מכן סיפר שכהן רצה לחסל אותו והגיע עם רימון לפתח ביתו. כאשר הבין שזה הוא, רצח אותו מספר ימים לאחר מכן ונעצר.

אברג'יל המשיך וסיפר כי הרבה פעמים הואשם למרות שלא עשה דבר, בעיקר בכלא: "השאלה היתה אף פעם לא מי דקר, אלא מי אשם בזה שאני דקרתי, הכל הפילו עליי. גם אם יש דקירות באגף אחר, זה תמיד היה יצחק. לא נתתי הוראות. אבל תמיד הייתי החשוד. יש גם הרבה מאוד מקרים שמנעתי בהם אלימות, אבל את זה אף אחד לא יודע, כי עצרתי את זה". כתב האישום בפרשה 512 מייחס לאברג'יל אחריות לרצח של שלושה בני אדם.

לאחר מכן גולל אברג'יל גם את הדרך שלו בכלא, את ההיכרות שלו עם הפושעים הגדולים והסביר: "בכלא, או שאתה הופך להיות זאב, או שאתה הופך להיות סנג'ר ונער ליווי, אני קיבלתי כבוד".