עורך דינו של אברג'יל, שמשון וייס פתח ואמר: "יש את הדמות, את המותג, איציק אברג'יל. אנחנו לא נגיד לבית המשפט שהוא איזו אימא תרזה שגדלה במנזר. הוא עבריין מגיל מאוד מאוד צעיר, שכבר מגיל צעיר שמו המפוקפק הלך לפניו ונקשר לאירועים פליליים מהרגע שהוא זוכר את עצמו. שמו נקשר להרבה אירועים בין אם הוא קשר באמת, בין אם לאו. בין אם ביצע פשע, או שאדם אחר השתמש בשם שלו ללא ידיעתו".
"בתיק הזה העידו חמישה עדי מדינה, מתוך שישה שגייסה המדינה ואנחנו נתייחס לכולם. בחלק נציג את התזה החלופית שלנו לגרסה שלהם, ובמקרים אחרים נראה שקרים גסים".
לאחר מכן עלה אברג'יל לדוכן העדים וסיפר "אני בן זקונים לעשרה אחים, ואני זוכר שתמיד הייתי רעב. הייתי פשוט גונב כל הזמן. כבר מגיל שש אני מחביא אקדחים וסמים. כשהייתי רעב, הייתי הולך לבית הספר ולוקח את האוכל של הפסקת עשר לילדים אחרים, כי היינו צריכים להסתדר בעצמנו.
אברג'יל המשיך: "מהיום הראשון חייתי חיי פשיעה. את הירי הראשון שלי ביצעתי כשהייתי בן 14. קראו לו חנניה עמר, הוא היה מדריך נוער, ולא נתן לי להיכנס לדיסקוטק. יריתי גם במישהו שקוראים לו אלי אוחנה, ועשיתי את זה בבית קפה. יריתי בהרבה אנשים במהלך הקריירה שלי, אלה הם חיים של פשיעה".
בשלב מסוים ניסה אברג'יל לעזור לאחיו שהיה בכלא, והיה צריך לעזור לו להחדיר לכלא סמים בעלות של 2,500 דולר: "אם צריך לגנוב - גונב. אם צריך לשדוד - שודד. מה שצריך. בגיל 14 ראיתי שכל מה שאני גונב, ופורץ - לא מספיק לי. ההוצאות נעשו יותר גדולות. בקיצור, פתחתי תחנת סמים משלי. אחרי זה פתחתי עוד תחנה. אחרי זה פתחתי תחנה בחיפה בגיל 15, ובגיל 15 וחצי היה לי גם תחנה באילת. השם שלי נעשה מוכר".
תמיד ניסיתי לעזור ולתמוך, דאגתי שלא יהיו פריצות בשכונות שלי בכלל. יום אחד בא אליי מישהו מהמתנ"ס שפתחו תחנת סמים בשכונה, אז הלכתי אל הבן אם, איימתי עליו ואמרתי לו שאם הוא ימכור כאן - אהרוג אותו. הוא זז 300 מטר. זאת היתה בקשה הגיונית".
לאחר מכן גולל אברג'יל גם את הדרך שלו בכלא, את ההיכרות שלו עם הפושעים הגדולים והסביר: "בכלא, או שאתה הופך להיות זאב, או שאתה הופך להיות סנג'ר ונער ליווי, אני קיבלתי כבוד".
התרעות פיקוד העורף