בנוגע למתח שבין משילות לבין שלטון החוק, אמר הפרקליט הבכיר: "השאלה מי הלקוח היא שאלה מאוד לא פשוטה", כשהוא מתייחס להאם תפקידם של הפרקליטים לייצג את השרים להם הם כפופים או את האינטרס הציבורי. "יש שתי אופציות – אופציה אחת לבוא ולומר האינטרס הציבורי הוא הלקוח הבלעדי, בכלל לא משנה מי הממשלה או מה הממשלה". לאחר מכן שאל ניצן "מה זה המונח הזה אינטרס ציבורי? מי קובע? העם. העם בוחר כנסת וממשלה, הכנסת והממשלה ממנים שרים, והם המייצגים את העם. מה שאומר השר זה האינטרס הציבורי".
אך לאחר מכן הוסיף ניצן כי "לומר היועמ"ש הוא מייצג אך ורק את האינטרס הציבורי ולא את הממשלה - זה גם מאוד בעייתי. אני רואה את המורכבות הרבה פעמים כשאנחנו מגישים תשובה לבג"ץ, בשם המשיבים. לעתים מתנפלים עלינו – איך אתם מעזים להביע עמדה כזו. למשל בנושא זכויות להט"בים – הייתה התנפלות אישית על הפרקליטות. לא את הפרקליטות בחרו לייצג את העם, אלא את הממשלה. והפרקליטות מייצגת את הממשלה. וכאשר אנחנו סבורים שחוק מסוים לא פוגע בעקרון החוקתיות, ובהחלט אנחנו יכולים לסבור כך, תפקידנו לייצג את הממשלה".
"אנחנו נעים בין שתי האופציות שהצגתי", הסביר ניצן. התפקיד משולב. הפרקליט תפקידו לייצג את הממשלה. אך בניגוד לעורך דין פרטי אנחנו גם מייצגים את האינטרס הציבורי ואת החוק. כלומר אם שר עושה לתפיסתנו דבר לא חוקי, תפקידנו להגיד לו לא. אין לכם מושג איזה עימותים, איזה אמוציות, כי באמת שרים לא מבינים את הדבר הזה. הם אומרים - אנחנו באנו לשלוט, אנחנו נבחרנו - ובשביל זה בחרו אותנו. אך זה התפקיד שלנו. היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק", סיים פרקליט המדינה את דבריו.