כתבי אישום בכפוף לשימוע באשמת הריגה וחבלה חמורה יוגשו היום (רביעי) נגד מנהל מכינת בני ציון לשעבר, יובל כאהן, ונגד המדריך אביב ברדיצ'ב, בגין חלקם בגרימת מותם של 10 הנערים והנערות שנהרגו באסון השיטפון בנחל צפית בדרום בחודש אפריל אשתקד. הפרקליטות הודיעה לבאי כוחם על החלטת פרקליט המדינה, שי ניצן, שאימץ את המלצת פרקליט המחוז, אלון אלטמן. הנטייה של הפרקליטות היא לא להגיש כתב אישום נגד המדריכה. 


על פי כתב החשדות, ב-26 באפריל 2018, במהלך טיול גיבוש שאורגן ע"י המכינה הקדם צבאית "בני ציון" בתל-אביב, בעת שהמועמדים למכינה וחלק מחניכיה צעדו בתוך החלק הצר של נחל צפית, הם נפגעו ע"י שיטפון שירד בעוצמה רבה במורד הנחל. כתוצאה מפגיעת השיטפון, מצאו את מותם שמונה מהמועמדים למכינה ושתי חניכות במכינה: אגם לוי ז"ל, אילן בר שלום ז"ל, אלה אור ז"ל, גלי בללי ז"ל, מעין ברהום ז"ל, צור אלפי ז"ל, רומי כהן ז"ל, שני שמיר ז"ל, יעל סדן ז"ל, ועדי רענן ז"ל. שני מועמדים נוספים למכינה נחבלו חבלות חמורות.

פרקליטיו של יובל כאהן, עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין, מסרו בתגובה: "אנו מבקשים תחילה להביע צער עמוק לכאבן של המשפחות, שאיבדו את היקר להן מכל באסון הנורא ושולחים להן את תנחומינו הכנים. באשר להחלטת הפרקליטות על העמדתו לדין של יובל כאהן - ולבטח בעבירה חמורה כעבירת ההריגה - סבורים אנו כי זו איננה מתיישבת עם דמותו של יובל כמנהיג ערכי, איש חינוך מהמעלה הראשונה ועם התנהלותו האחראית, ככלל ובאירוע המדובר, בפרט. אנו תקווה כי לאחר שנשטח משנתנו במסגרת הליך השימוע, תגיע הפרקליטות לכלל מסקנה כי אין מקום להעמידו לדין".

ידעו על ההתרעות ולא ביטלו את הטיול
 
מכתב החשדות שנשלח לבאי כוח החשודים עולה כי למרות הצטברות התרעות ואזהרות רבות בימים שקדמו לאירוע, מפני שיטפונות הצפויים בנחלי הדרום  באזור אשר בו תוכנן הטיול, אשר היו בידיעתם המלאה של החשודים לפני היציאה לטיול ובמהלכו, החשודים לא ביטלו את הטיול והתעקשו לקיימו.

בין היתר, הובא לידיעת מנהל המכינה בימים שקדמו לאירוע כי "כל הטיולים של משרד החינוך באזורים של השיטפונות בוטלו", אולם הוא התעלם מהמידע. כמו כן, הובא לידיעת השניים מידע אודות חוות דעתו המקצועית של סגן מפקד יחידת חילוץ ערבה שהתנגד לקיום הטיול במועד בו תוכנן, אולם הם התעלמו מעמדתו.

מלבד זאת, אחת המדריכות במכינה, שהייתה אחראית על הכנת הטיול, הפצירה בחשודים, בימים שקדמו לאירוע, שלא לקיים את הטיול, משום שהיא "מפחדת" משיטפון, אולם החשודים התעלמו מאזהרותיה ומחששותיה. לפי סעיף נוסף בכתב החשדות, הובא לידיעת החשודים מידע קונקרטי מחברת חיזוי מזג אוויר שנשכרה על ידי המכינה לשם כך, לפיו ביום הטיול קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור, אולם החשודים התעלמו ממידע זה.
 
הטיול המקורי תוכנן תחילה לנחל צאלים, ואולם בשל סגירת מסלול ההגעה לנחל זה, ברדיצ'ב החליט לשנות את מסלול הטיול לנחל תמר ונחל צפית, זאת למרות שכל ההתרעות בדבר החשש משיטפונות התייחסו גם לאזור בו מצויים נחלים אלה, ועל אף שמעולם לא טייל בנחלים אלו קודם לכן. למעשה, הוא לא הכיר את התוואי שלהם, והוא או מי מהמטיילים לא ערך הכנה כלשהי לטיול בהם, ולמרות שכבר בערב שלפני יום האסון, קיבל תחזית מזג אוויר, לפיה קיימת סכנת שיטפונות בנחלי האזור. 
 
מנהל המכינה ידע כי הקבוצה נאלצה לבטל את הטיול לנחל צאלים בשל הגשמים שירדו במקום, וידע כי הוחלט לטייל במסלול חלופי, אך נמנע מלברר עם החשוד ברדיצ'ב פרטים לגבי המסלול שבו צפויים לטייל החניכים ביום למחרת. בבוקר יום האסון עצמו, המדריך קיבל ממקורות שונים התרעות בדבר החשש לירידת גשמים והיווצרות שיטפונות באזור בו עתיד היה להתקיים הטיול, אך למרות זאת, בשום שלב הוא לא פעל לביטול הטיול והנחה להמשיך בו כסדרו. 

כאהן, שנמסר לו ביום הטיול כי החניכים מטיילים בתוך תוואי נחל, לא עשה מאומה כדי למנוע את המשכו של הטיול, למרות כלל ההתרעות והאזהרות מפני סכנת השיטפונות. זמן קצר מאד לפני שהקבוצה נכנסה לתוך ערוץ נחל צפית, ברדיצ'ב קיבל התרעה ממוקדת, ולפיה החל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל זה. במקום להפסיק את הטיול לאלתר בשל כך, החשוד הנחה את החניכים להמשיך בכניסה לתוך תוואי הנחל.
 
גם כאהן, שקיבל אף הוא מידע "בזמן אמת" על ירידת הגשמים באגן הניקוז של הנחל והסכנה הצפויה לחניכים עקב כך, לא עשה מאומה כדי להפסיק את הטיול.
 
בעקבות מחדלים אלה, קבוצת המועמדים למכינה וחניכיה נכנסה לתוך ערוץ נחל צפית, הגיעה לקטע המעוקי הצר של הנחל, ובשלב זה נפגעה ע"י שיטפון חזק מאד. כתוצאה מפגיעת השיטפון, כאמור, מצאו את מותם עשרה מהמועמדים למכינה וחניכיה, ושני חניכים נוספים נחבלו חבלות חמורות ואושפזו בבית-החולים. יתר החניכים והמועמדים לגיוס, אשר הצליחו לתפוס מחסה בטרם פגיעת השיטפון, חולצו ע"י כוחות ההצלה, אשר לשם כך נדרשו להסתייע במסוקי חילוץ.
 
על פי כתב החשדות, למרות סכנת השיטפון הברורה, שהייתה ידועה להם, ולמרות התרעות חוזרות ונישנות שהגיעו לידיעתם, ובכלל זה התרעות מגורמים בקיאים ומומחים בענייני סכנת הגשמים והשיטפונות באזור הטיול, החשודים לא עשו דבר כדי להפסיק את הטיול ולמנוע מהחניכים מלהיכנס לתוך ערוץ הנחל, ובמיוחד לתוך החלק הצר, המעוקי, שבו.

במסמך נכתב כי לכאורה, במעשיהם ובמחדליהם האסורים, החשודים גרמו למותם של עשרה מחברי הקבוצה ולחבלה חמורה של שני המועמדים למכינה, בקלות דעת, וזאת בכך שהשניים נטלו סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות הקשות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנוע אותן.

העונש המרבי: 20 שנות מאסר 
מעשה זה מוגדר כיום בחוק כעבירת הריגה שעונשה המירבי הנו 20 שנות מאסר.  לשלמות התמונה יצוין, כי בעוד כמה חודשים ייכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין, הכולל שינוי  ההגדרות של עבירות ההמתה, ואז יוגדר מעשה זה כעבירת "המתה בקלות דעת", שעונשה המרבי הנו 12 שנות מאסר. שינוי זה יחול על החשודים, ככל שיוחלט לאחר השימוע להגיש נגדם כתב אישום. 
 
בהתאם לחוק, בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם, לחשודים עומדת האפשרות לקיים שימוע בפני פרקליט מחוז דרום (פלילי), ככל שיחפצו בכך. ההחלטה הסופית תתקבל על ידי פרקליט המדינה לאחר השימוע. 
 
לחשודה נוספת, ששימשה מדריכה במכינה בעת האירוע, נמסרה הודעה כי התיק נגדה נסגר מחוסר אשמה, שכן התברר כי היא ביקשה כמה פעמים ואף התעקשה לבטל את הטיול, אך כל בקשותיה נדחו על ידי החשודים, שהיו ממונים עליה. 

כזכור, בתחילת החודש הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי תוקם ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת אסון השיטפון. בחודש שעבר פורסמו מסקנות הוועדה המיוחדת בראשות מפכ"ל המשטרה לשעבר, שלמה אהרונישקי, שבדקה את התנהלות המכינות הקדם צבאיות והפיקוח עליהן. הוועדה הוקמה על ידי מועצת המכינות הקדם צבאיות וקבעה כי "משרדי החינוך והביטחון, שאחראים על המכינות באופן כולל, לא יורדים על פי רוב להנחיות פרטניות שמגובות בנהלים בכל הקשור לפעילות המכינות ולנושאי בטיחות כוללים". 

בדוח הנוקב נמתחה ביקורת קשה על ההתנהלות בסוגיית המכינות הקדם צבאיות, על רקע מספרן הגבוה והיעדר פיקוח מספק. "במצב של ריבוי עמותות קטנות, המנוהלות בהתנדבות, לרוב בתמרון ושליטה מלאים של ראש המכינה והיעדר בקרה ופיקוח יעילים – מביאים לחיסרון הקוטן", מתריעה הוועדה – "במצב של פיזור עמותות קטנות קיים קושי מובנה לקיים לקדם סטנדרטים ראויים מקצועית, חינוכית וניהולית".