היועץ המשפטי לממשלה הודיע היום (שני) לבאי כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולבאי כוחם של החשודים האחרים בפרשות 1,000, 2,000, ו-4,000, כי לאחר שקילת עמדותיהם, ובשים לב למכלול נסיבות העניין, הוא החליט להיעתר בחיוב לבקשת באי כוחו של ראש הממשלה ולהשהות את מסירת חומרי החקירה בתיקים הקשורים לראש הממשלה עד לאחר מועד הבחירות, וזאת ביחס לכלל החשודים.
חומרי החקירה האמורים יועמדו לרשות הסנגורים החל מיום ה-10 לאפריל במשרדי פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). הסנגורים התבקשו לתאם מועדים לעריכת שימועים, כך שאלו ייקבעו להיערך לכל המאוחר ביום ה-10 ליולי. השימוע לסנגורי ראש הממשלה יערך בפני היועמ"ש, בעוד שיתר השימועים יערכו בפני פרקליטת מחוז ת״א (מיסוי וכלכלה). השימועים יתקיימו במסגרת הזמן אשר יוקצה לראש ההמשלה הנבחר להרכיב ממשלה חדשה.
כזכור, באי כוחו של ראש הממשלה ביקשו להשהות את מסירת החומרים נוכח טענתם לחשש שחומרי הראיות ימצאו את דרכם לכלי התקשורת ויפורסמו בתקופת הבחירות.
היועץ המשפטי לממשלה החליט כי בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שתכלית מסירת חומרי החקירה היא על מנת לאפשר היערכות לחשודים לשימוע שייערך בעניינם, ונוכח הסמיכות למועד הבחירות, הרי שבאיזון בין האינטרסים השונים יש מקום להיעתר בחיוב לבקשה.
כזכור, לפני 12 יום, אחרי שנים של חקירות והשלמות חקירה, לחצים ועתירה לבג"ץ, פרסם מנדלבליט את החלטתו בעניין שלושת התיקים בהם חשוד נתניהו. על פי ההחלטה, נתניהו הואשם בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים ובעבירה אחת של שוחד. ההחלטה אם להעמידו לדין תתקבל סופית לאחר שימוע.
257 הסעיפים הכתובים על למעלה מ-50 עמודים כוללים פרטים רבים: בתיק המתנות (תיק 1000) שהתקבלו מאילי ההון ארנון מילצ’ן וג’יימס פאקר, היועץ מנדלבליט החליט להעמיד את ראש הממשלה לדין, בכפוף לשימוע, בעבירת מרמה והפרת אמונים. זאת, בניגוד להמלצת המשטרה והפרקליטות להעמידו לדין בגין שוחד. מילצ'ן לא יואשם והתיק נגדו ייסגר. בכתב החשדות שקיבלו החשודים בתיק 1000 נכתב: "במשך שנים ארוכות, בתקופה הרלוונטית מ-1999, קיים ראש הממשלה עם מילצ'ן קשר שהעמיד אותו בניגוד עניינים חריף".
"קיבלת טובות הנאה שונות, אספקת טובין באופן רציף. בתקופה הרלוונטית, טובות ההנאה ניתנו לך במעמדך כראש ממשלת ישראל. קבלת טובות הנאה ממילצ'ן ופאקר: החל מילצ'ן לתת לך טובות הנאה, שעיקרן קופסאות סיגרים לך ושמפניות לרעייתך. תחילה זה היה באירועים חברתיים, ואח"כ קיבלתם משלוחים עם עובדיו של מילצ'ן, גם שלא היה בישראל".
"היית מודע לכך שהתקבלו שמפניות בהיקפים משמעותיים. הדרישות היו למילצ'ן או להדס קליין העוזרת שלו. קיבלת את טובות ההנאה ממילצ'ן בשלושה אופנים, ביקורים שלו, ביקורים שלך ושליחויות. קיבלת ממילצ'ן קופסאות סיגרים ולא בודד. כל קופסא היתה בין 2000-3000 ש"ח ומארז של שישה בקבוקי שמפניה. עלות נעה בין 250 ל-350 ש"ח ליחידה ושישייה עלתה בין 1,500 ל-2,000 שקלים. למרות הזיקות האמורות בינך לבין מילצ'ן, עסקת בענייניו העסקיים של מילצ'ן. הוא פנה אליך באינטרסים כלכליים שתפעל לקידומם".
בכתב החשדות נכתב כי נתניהו קיבל ממילצ'ן סיגרים בשווי 267,257 ש"ח, שמפניות בשווי 199,819 ש"ח, תכשיטים בשווי 10,900 ש"ח. כמו כן, מפאקר התקבלו סיגרים בשווי 145,577 ש"ח ושמפניות בשווי 83,597 ש"ח. מדובר במוצרים בשווי של קרוב ל-700 אלף שקלים משניהם.
בתיק "ידיעות אחרונות" (תיק 2000) החליט היועמ"ש להעמיד את נתניהו לדין בגין מרמה והפרת אמונים בלבד. באשר למו”ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, החליט מנדלבליט כי הוא יואשם בעבירת מתן שוחד, למרות שאין נאשם בלקיחת שוחד. מנדלבליט התלבט עד הרגע האחרון אם לאמץ את המלצת המשטרה, פרקליט המדינה ופרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה ולהעמיד את נתניהו בגין שוחד, וכן לגבי סעיף האישום נגד מוזס.
בכתב החשדות שקיבלו החשודים נכתב: "לאורך השנים שררה בינך לבין מוזס יריבות עמוקה, אתה חפצת לשפר את אופן הסיקור שלך בקבוצת ידיעות אחרונות, במיוחד במערכת הבחירות, וידעת שיש לו השפעה על התכנים. מוזס רצה לסגור את ישראל היום. שלוש פגישות שהתקיימו בשנים 2008-2009, 2013, 2014. בכל אחת מהשיחות קיימתם שיחה על אופן סיקורך בקבוצה, וצמצום הפגיעה בישראל היום. לקראת הבחירות, הציע לך מוזס שוחד בכך שיביא לשינוי ניכר בסיקור שלך, בתמורה לכך תקדם חקיקה נגד ישראל היום".
"עוד על פי החשד, למרות שלא ביקשת ולא התנית, לא סירבת להצעתו של מוזס, אלא המשכת לנהל עניין. קידום החקיקה, לרבות רעיונות שהעלת לכדי יישום בתקופת הבחירות, אף שלמעשה לא התכוונת לקדם את החקיקה האמורה. בסוף הפגישה אמרת כי ייתכן ותבדוק את הדבר, ואף שאלת את השר אלקין בנושא. בפגישות המוקדמות דנת באפשרות להגביל את פעילות ישראל היום באמצעות חקיקה מרוככת, במתווה שיוסכם ביניכם. דנתם בהגבלת תפוצת ישראל היום לכדי שני שלישים". כמו כן, התיק נגד חבר הכנסת איתן כבל, שנחקר ביוני האחרון בלהב 433 בנושא קידום חוק ישראל היום - נסגר.
כזכור, בינואר 2017 נחקר מוזס תחת אזהרה על פגישותיו עם נתניהו. המשטרה תפסה הקלטות שנעשו ביוזמת נתניהו ובהן הציע מוזס כי "ידיעות אחרונות" יסקר את נתניהו באופן אוהד ואף ימנה לעיתון כתבים לפי בחירת נתניהו, אם ידאג האחרון לפגוע בהצלחתו של עיתון "ישראל היום", הפוגעת קשות ברווחי "ידיעות אחרונות". המשטרה המליצה בפברואר 2018 על העמדתו לדין בעבירת מתן שוחד.
בתיק וואלה־בזק (תיק 4000), קבע מנדלבליט כי נתניהו ובעלי בזק שאול אלוביץ’ יועמדו לדין בגין שוחד. החלטה זו היא בהתאם להמלצת חוקרי המשטרה וצמרת הפרקליטות. החשד נגד ראש הממשלה שהוא קידם את האינטרסים של בזק תמורת סיקור אוהד באתר וואלה, שגם הוא בבעלות אלוביץ'. בכתב החשדות נכתב: "במהלך דצמבר 2012, כיהנת כראש ממשלת ישראל, החל מנובמבר 2014, כיהנת כשר התקשורת, מתוקף תפקידך היית בעל סמכות לפעילות עסקית הקשורות לבזק, ולקבוצת בזק".
"תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבורך ועבור רעייתך שרה, וייחסתם לו חשיבות מכרעת. ניהלת את תחום התקשורת באופן ריכוזי. נהגת לאשר חלק מההודעות לתקשורת והינחת את אנשיך לפעולות על שיפור הסיקור התקשורתי, כשהיו אינטרסים עבורך. באותה התקופה, שאול אלוביץ' היה בעל השליטה של חברת יורוקום, באמצעותה הוא שלט בקבוצת בזק. בתקופה הרלוונטית אותן חברות היו בחובות של 800 מיליון שקל לבנקים השונים. עסקת בזק-יס דרשה את אישורך כשר התקשורת, השלמת העסקה הביאה לכך שבזק שילמה ליורוקום סך הכולל של מיליארד שקלים".
"ב-2012 הזמנתם את אלוביץ' ורעייתו לארוחת ערב משותפת. במהלך ארוחת הערב הזאת העליתם אתה ורעייתך תלונות שונות תלונות על היחס של התקשורת כלפיכם, ובכלל של אתר וואלה בפרט. בארוחת הערב סוכם כי תוכלו לפנות לזוג אלוביץ' באמצעותכם ובאמצעות אנשיכם. החל אלוביץ' בסיקור כל מיני פרטים חיוביים כלפי ראש הממשלה נתניהו, אבל מתוקף היותך ראש ממשלה, נדרש אלוביץ' לאישורך למסמכים הקשורים לעסקיו. כך חתמת על היתר העברת שליטה במניות בזק. במועד ארוחת הערב המדוברת המתוארת היו אינטרסים עסקיים ובראשם רפורמת השוק הסיטונאי, בנקודת הזמן הזאת, החזיק כל אחד מכם באינטרס משמעותי שהצד השני היה בעל יכולת לקדמו".
מנדלבליט החליט לסגור גם את התיק נגד אשת אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, שהיתה חשודה בקבלת שוחד בצוותא בתיק 4,000. ההחלטה הדרמטית הגיעה לאחר שנים של חקירות, השלמות חקירה, חתימת הסכמי עד מדינה, דיונים על גבי דיונים וכתיבת חוות דעת תקדימיות בשאלות המשפטיות שהונחו לראשונה על שולחן היועמ”ש.