מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי מרכז כתבי אישום נגד 27 נאשמים ב"פרשת טלגראס" (פרשה 420). כתבי האישום נגד המעורבים, כוללים את העבירות הבאות: עבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, עברות של תיווך לסחר בסמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, הדחת קטין לסמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון, העלמת מס ועבירות נוספות. 

כתבי האישום, שהוגשו על ידי עורכי הדין שירי רום, יוני חדד, יעלה הראל ואיתי גוהר, מתארים את תהליך הייזום וההתפתחות של הרשת על גבי פלטפורמת "טלגרם", תוך ניצול מאפייניה של הפלטפורמה, שאפשרו תיווך בין סוחרי סמים לבין רוכשיהם, הכל בניצוחה של הנהלת "טלגראס". לדבריהם, בטלגראס הושקעו מאמצים ייחודיים לאמת את זהותם של סוחרי הסמים שביקשו לפעול באמצעות הפלטפורמה, כאשר מטרת האימות הייתה לוודא שלא מדובר בשוטר סמוי המתחזה לסוחר או בסוחר סמים העתיד להונות את רוכשי הסם. עוד נכתב כי "מנהלי הרשת ערכו תוכנות אוטומטיות ("בוטים") שנועדו לייעל את השימוש בטלגראס, ויצרו מנגנון לאיסוף שכר טרחתם מסוחרי הסמים שפעלו בפלטפורמה. חלק מההכנסות של מנהלי הרשת שולמו במזומן, וחלק אחר בסמים שווי כסף. בנוסף, פעלו מנהלי הרשת להלבין את הכנסותיהם בדרכים שונות, בין היתר באמצעות רכישת ביטקוין".

מעצר. צילום: istockphoto

כתבי האישום מפרטים את ההיררכיה הארגונית של הרשת, כאשר ראש הארגון הוא עמוס דב סילבר, הנתון בימים אלה במעצר לצורך הסגרה מאוקראינה לישראל. לצדו פעל אחראי הכספים, יוסי משי (המכונה "גל") המצוי מחוץ לישראל. עוד נמנים על דרג הניהול הבכיר ביותר הנאשמים בראל לוי, שתפקד כסמנכ"ל תפעול של הארגון, וכן אופיר מישל, שתפקד כסמנכ"ל משאבי אנוש של הארגון. לאחר מכן, כתבי האישום מפרטים את תפקידיהם של ראשי הענפים השונים ב"טלגראס" - כגון ענף פיתוח, ענף חו"ל לרכישת סמים בחו"ל, ענף אימותים לזיהוי סוחרי הסמים שביקשו לפעול במסגרת הפלטפורמה, ענף פסיכדליה למכירת סמי הזיה, ענף אבטחה למניעת הונאות, ענף בקרת סחר לניהול ערוצי הפרסום של סוחרי הסמים ועוד.

עוד מפורטים גם תפקידיהם של המתכנתים שיצרו את הפלטפורמה הנוחה ותחזקו אותה מבחינה טכנית, והשליחים שעסקו באיסוף כספים וסמים מסוחרי הסמים שפעלו על גבי הפלטפורמה של טלגראס וחילקו אותם למנהלי ועובדי הארגון כשכר בעד פועלם בארגון. על פי כתבי האישום, מרבית הסמים שנמכרו ב"טלגראס" כללו סמים מסוג קנאביס בתצורות שונות, אולם בפלטפורמה נמכרו גם סמים מסוגים נוספים, כגון LSD ו-MDMA. כמו כן, מנהלי ועובדי ארגון טלגראס אפשרו ביודעין מכירת סמים לקטינים וחלקם אף עודדו את המכירה לקטינים. 

"אפשרו סחר בסמים בכמויות עצומות במשך כשנתיים"

מנהלי ועובדי "טלגראס" שמואשמים בכתבי האישום אפשרו סחר בסמים בכמויות עצומות, המוערכות במחזור כולל של מאות מיליוני שקלים במשך תקופה של כשנתיים. הם תיווכו למעשה בין למעלה מ-3,000 סוחרי סמים, מתוכם לפחות 250 קטינים, מכל רחבי הארץ לבין כ-200,000 רוכשי סמים ובהם קטינים שמספרם אינו ידוע. במהלך תקופת פעילותו של ארגון טלגראס, עסקאות הסמים שבוצעו במסגרת הפלטפורמה תפסו חלק ניכר מכלל הסחר בסמים בישראל. הכנסות הארגון מפעולות התיווך לסחר בסמים היו בסה"כ לא פחות מ-30 מיליון שקלים.

עם הגשת כתבי האישום, ביקשה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לעצור 22 מתוך 27 הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, וכן הוגשו בקשות לסעדים זמניים לצורך חילוט הרכוש שנתפס ברשותם בעת מעצרם. 

מהמשטרה נמסר: "כתבי האישום הם פרי חקירה סמויה ממושכת בהובלת יחידת הסייבר בלהב 433 וימ"ר צפון במשטרת ישראל, כאשר סמוך למעבר לחקירה הגלויה נטלו חלק כוחות רבים נוספים (מאות שוטרים) מלהב 433 ומיחידות נוספות, כמו גם יחידת יהלום ברשות המסים ומחלקת החקירות של הכונס הרשמי במשרד המשפטים, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים. החקירה לוותה בידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה משך תקופה ארוכה, כאשר בציר הבין-לאומי של החקירה פעלה המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה. בתיק רחב היקף זה נאספו מאות עדויות, נתפסו מאות מחשבים וטלפונים סלולריים, ונאספו ראיות נוספות מסוגים שונים".

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, ציין כי מדובר במקרה תקדימי: "זו הפעם הראשונה שנחשפה ונאספו ראיות קבילות בגין פעילות של ארגון פשיעה של ממש במרחב המקוון, הכולל חלוקת תפקידים, תכנון ופעולה משותפת לקידום יעדים כלכליים ואידיאולוגיים של הארגון. נוסף על כך, במקרה זה עלה בידי המשטרה לראשונה לתפוס ביטקוין בסכומים לא מבוטלים, ששימש להלבנת הון במסגרת פעילותו של ארגון הפשיעה."