נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופסור אהרן ברק נפגש היום (שני) עם סטודנטים של הקורס במשפט חוקתי במרכז האקדמי פרס ברחובות. "ביקורת שיפוטית ועצמאות המערכת השיפוטית קיימות בכל העולם, זולת מדינות בודדות שמדינת ישראל בוודאי אינה רוצה להידמות להן", ציין בשיחה, "נפגשתי עם שרת המשפטים איילת שקד עם כניסתה לתפקיד, והיא הבטיחה שתתמוך בביקורת שיפוטית". הוא הוסיף: "נתניהו עצמו אכן הגן על בית המשפט העליון מפני ניסיונות לפגוע בו".

ברק אמר כי אינו מבין את "גל החקיקה המתוכנן כדי לפגוע במערכת השיפוטית. קיום שלוש רשויות נפרדות הנו תנאי לקיומו של משטר דמוקרטי". לדבריו, המערכת השיפוטית, כמו זו המחוקקת והמבצעת, אינה חסינה מפני ביקורת. "גם פסקת התגברות לגיטימית, תלוי בנסיבות וברוב שנדרש", ציין נשיא העליון לשעבר, "השימוש שעושים כיום בפסקת ההתגברות כאילו זו נועדה להתגבר על פסיקתו של בית המשפט מגלה אי-הבנה. פסקת התגברות נועדה לאפשר לכנסת לחוקק חוק שסותר הוראה בחוקה ולא כדי להתגבר על בית המשפט". הוא הדגיש: "חוק כזה מכונה בחוק-היסוד חוק חורג מן האמור בחוקה ולא חוק גובר. לפיסקה כזו אין גם כל קשר לניסיון למנוע מבית המשפט לבקר החלטות של גופים שלטוניים".

השופט בדימוס סיפר כי "הייתה הצעה לקבוע שבית המשפט העליון יישב כבית משפט לחוקה בהרכב של תשעה שופטים, ואני תומך בה. עם זאת, מתנגד להקמתו של בית משפט לחוקה נפרד מבית המשפט העליון בשל חשש לפוליטיזציה של השפיטה". הוא התייחס לסוגייה וציין כי כאשר הציעו לו להתמנות למשרת היועץ המשפטי לממשלה - הוא לא נשאל על דעותיו הפוליטיות וכך גם כאשר נידונה מועמדותו לבית המשפט העליון. בהמשך דבריו דחה את "הטענות כאילו בית המשפט העליון הפך לסניף של מרצ - ישנו רק אדם אחד בעולם נוסף לי שיודע למי הצבעתי בבחירות וזו אשתי". הוא מתנגד נחרצות לשימוע בכנסת למועמדים לשפיטה".

דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס, פרופ' אשר מעוז, סיפר כי כי שימש יועץ לשדולה למען חוקה לישראל ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בפרוייקט החוקה. ככזה התלווה למשלחת של הוועדה לבתי משפט עליונים. הם התקבלו, בין היתר, על-ידי המשנה לנשיא בית המשפט הפדראלי העליון בלוזאן. "השופטים בבתי המשפט הפדרלים בשוויץ מתמנים על ידי הפרלמנט הפדרלי", ציין הדיקן, "כשנשאל השופט, על-ידי אחד מחברי הכנסת, האם הדבר אינו משפיע על פסיקתו. הוא השיב שאיננו מבין את השאלה - כולם יודעים איזו מפלגה מינתה אותי".

"טעות לומר שאת המהפכה החוקתית יצר בית המשפט - את המהפכה יצרה הכנסת כאשר חוקקה בשנת 1992 שני חוקי יסוד בהם קבעה שלא ניתן לחוקק חוקים שפוגעים בזכויות שנימנו בחוקי-היסוד ואף קבעה את הפרמטרים לבחינה האם הם עומדים בתנאי זה", ציין ברק, "חוקי-היסוד מוסיפים וקובעים כי כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שמפורטות בהם". הוא התייחס למונח "מהפיכה חוקתית", שרבים מייחסים לו: "הראשונים להשתמש במונח היו שר המשפטים דן מרידור ופרופ' קלוד קליין. אינני יודע מי משניהם היה הראשון אך זה לא הייתי אני". 

"אני תומך בכך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ורק שלו. עם זאת, חקיקתו של חוק הלאום מיותרת אלא שאם הוא נחקק יש להוסיף הוראת שוויון של כל הנמצאים בישראל", הדגיש והתייחס לטענה שהוראת השוויון מצוייה ממילא בחוק-יסוד: "כבוד האדם וחירותו שמורה כי כל אדם זכאי להגנה על כבודו. זהו ניסיון לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה. המילה שוויון הוצאה מהצעת החוק בלחץ המפלגות החרדיות". נשיא העליון לשעבר אמר כי "נכון שפסקתי שחוק-היסוד אוסר על הפלייה של אדם באופן שפוגע בכבודו, ואולם אז תקפו אותי והאשימו אותי באקטיביזם שיפוטי. לא ייתכן שעכשיו יימנעו מהכנסת עקרון השוויון בנימוק ש'ברק כבר פסק שהוא מופיע בחוק-היסוד'".