אם בוחנים את הנתונים היבשים בהקשר לפשיעה החמורה במגזר הערבי, עולה כי בשנה האחרונה נרשמה עלייה בשיעור של כ־7%, אולם גורמים בכירים במשטרה סבורים כי הנתונים האמורים יוצרים בלבול מסוים, שכן במקומות שבהם נפתחו תחנות משטרה במגזר הערבי נרשמה דווקא ירידה בשיעור של כ־17% באותם תחום פשיעה.

"היציאה לרחוב עושה שירות מצוין למשטרה, למרות ההשמצות, שכן באותם מקומות יותר קל יהיה ליזום הקמת תחנת משטרה ובכך למגר את הפשיעה", אומרים במשטרה על המחאה נגד האלימות ברחוב הערבי. "אי אפשר למגר פשיעה בכל תחום, ובעיקר במגזר הערבי, בשלט רחוק".

אם תשאלו את מרבית האוכלוסייה הערבית מה עמדתה לגבי המשטרה, סביר שהתשובה תפתיע אתכם. האוכלוסייה הערבית הנורמטיבית מכבדת ומעריכה את המשטרה ואף מכירה את הצורך בנוכחותה במגזר. גם חלק מהפוליטיקאים ואישי הציבור, בעיקר ראשי רשויות, מכירים בכוחה של המשטרה להוביל שינוי ולמגר את הפשיעה במגזר.

עד לפני כשלוש שנים הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית הייתה נחשפת אך ורק במקרי רצח ואלימות קשים, שכן במגזר נמנעו מלהתלונן במשטרה. בשנים האחרונות, בעקבות הקמת מנהלת המגזר, לא רק שאנשים מגיעים להתלונן במשטרה, אלש שכ־400 שוטרים הם מקרב המגזר הערבי המוסלמי. כמעט חזון אחרית הימים.

גורמים בכירים במשטרה סבורים כי הדברים מתחילים לחלחל, במיוחד מאז המקרה של נגן העוד תאופיק זהר, שנורה בנצרת בשוגג לפני כחודש. ל"מעריב" נודע כי מאז ינואר השנה מיישמת המשטרה תוכנית חדשה לטיפול במגזר הערבי. "אנחנו ממפים את הפשיעה שמשפיעה על התודעה", אומרים בכירים במשטרה. "הדברים מנוהלים ברמה הארצית, מהמטה שבאחריות אח"מ (אגף חקירות ומודיעין - א"ח), המטפל בכל ההתאמות המבצעיות הייעודיות שמוכתבות לשטח, ועד למחוז או למרחב בפיקוח של ראש אח"מ והמפכ"ל.

"מדובר בתוכנית מלאה, מרמת המטה עד לרמת התחנה. להב 433 מטפל כיום בהצפת יעדים, לרבות יעדים של אכיפה כלכלית, כנופיות וארגוני פשיעה, בהתמקדות של שחיתות שלטונית בעיירות ובערים ערביות. להב 433 נמצא עם מג"ב, שמטפל בפשיעה חוצת מחוזות, גם בעוטף ירושלים ומרחב התפר, בהקשר של בריונות, הטלת אימה והתפרעויות בכבישים, והכל מסונכרן על ידי אגף החקירות והמודיעין במשטרה.

כאמור, התוכנית החלה בינואר. ארבעה חודשים לקח למשטרה לתכנן, לבנות אותה לתכלל ולהטמיע אותה. "אישרנו אותה אצל מ"מ המפכ"ל, והיום אנחנו עומדים בציפיות מעל ומעבר", אומר גורם בכיר במשטרה. "בימים הקרובים התוכנית הזאת תעבור בחינה מדוקדקת, בעיקר בשילוב המגזר הערבי.

"בנינו מודל שנקרא מודל הרמזור, שמתחלק לאזורי טיפול - ירוק , כתום ואדום. האזור הירוק מתייחס לאזור שבו קיימת תשתית משילות טובה ופוטנציאל טוב לשיתוף פעולה מול גורמים מקומיים. הם מכירים בפשיעה במגזר ומסייעים להקים תחנות משטרה באזורם, כמו לדוגמה כפר קאסם ואום אל־פאחם.

האזור הכתום הוא אזור שיש בו תשתית משילות טובה, אבל פוטנציאל המימוש שלה בינוני או נמוך. הם מכירים חלקית בבעיות שלהם, משתפים פעולה חלקית בלבד, והפריסה של המשטרה היא חסרה, בשל חוסר היענות מצד השלטון המקומי או אנשי חינוך, וייתכן בשל תהליך מנטלי שהם עוד עוברים. טובא זנגריה לדוגמה, בניגוד לטייבה וערים אחרות, שעברו כברת דרך משמעותית ומוכנות שהמשטרה תפרוס מצלמות כדי להתחקות אחר תופעות פשיעה.

"האזור האדום הוא אזור של תשתית משילות בעייתית, שבה אין פוטנציאל לשת"פ. הם לא מכירים ולא מעוניינים שניכנס. כל פעם כשיש אירוע, נכנסת המשטרה לאותם אזורים עם כוחות יס"מ. אלו אזורים שבהם הקהילה מבוססת על עבריינים וארגוני פשיעה, ולכן גם אין תוכנית אזרחית תומכת".


איך מיישמים את התוכנית?

"המודל האכיפתי, הפלילי המובהק, ממוקד באזורים האדום והכתום. באזור הירוק, טמרה לדוגמה, יש בעיה של פשיעה, אבל יש רצון לשתף פעולה. לכל אזור כזה נבנו הצעות משולבות בנושא התודעה ודיכוי העבירה שמטילה אימה על האוכלוסייה, ובסוף בונים מאמץ מדרגי כדי ליצור בסיס אמון ושיתוף פעולה. זה תהליך. צריך להבין שלא ניתן לבנות פרויקט כזה ביום. יש הפגנות וזה חשוב, הקול הפוליטי שנשמע הוא חשוב, אבל זה לא משקף בצורה מלאה את מה שקורה היום.

"מעל כל זה יש ועדת היגוי, שבראשה עומדים ראש אח"מ ניצב גדי סיסו ופרקליט המדינה. הוועדה נפגשת עם כל הנציגים הקשורים למגזר הערבי – מהאקדמיה, ממרכז השלטון הערבי, אנשי רוח, סופרים ופובליציסטים, שבפניהם שוטחת המשטרה את התוכנית, והם שותפים ומציעים את ההצעות שלהם. זו תוכנית שתשנה את כללי המשחק בראייה האסטרטגית ולא בראייה של רבעון. מדובר בתוכנית מניעה ואכיפה לפשיעה במדינת ישראל".


הוקצו לכך משאבים?

"מדיניות ממלא מקום המפכ"ל, השר לביטחון הפנים, ראש אח"מ ופרקליט המדינה שמה את התוכנית הזאת בראש סדרי העדיפות שלה, והיא מקבלת כסף ומשאבים. התוצאות עד כה בהחלט טובות".

במשטרה מציינים כי "כיום יש שני ארגוני פשע משפיעים במגזר – משפחת אבו לטיף ומשפחת אל חרירי - שנמצאים בטיפול של יאחב"ל וכבר עכשיו מבינים שכללי המשחק מולם השתנו. ולראיה, גדלנו בפענוחי תיקי הרצח במגזר. ירדנו בעשרות אחוזים בתחום האלימות נגד נשים. אנחנו מפענחים הרבה יותר פשעים שמשפיעים על התודעה".

ומה עם המגזר הבדואי?

"הטיפול בבדואים זו מערכה שונה לחלוטין. שם אנחנו בגיבוש נתונים. הם יוצאים לפעילות פשיעה בצפון, והמשטרה יודעת באמצעות אמצעים טכנולוגיים את הכיוון שלה. במקביל, נפתחו קנים של הנוער העובד והלומד לבני הנוער במגזר, כדי ליצור קרבה אל הקול השפוי.

"רוב הציבור הערבי רוצה שת"פ עם המשטרה. לא כולם מוכנים לכניסה של המשטרה לתוכם, אבל הרצון קיים. במקומות שבהם הוצבו נקודות משטרה רואים את ההיענות, כשאנשים מגיעים להגיש תלונות, אפילו בקרב הנשים. כשהם רואים הצלחה, האמון שלהם במשטרה גדל".

מה עם תופעת אירועי הירי?

"אין אירועי ירי לעבר אזרחים תמימים. ברוב המקרים זה בקרב עבריינים או סכסוכים עסקיים. יש הרבה מאוד כסף מזומן במערכת. זו תופעה שמאפיינת את המגזר הערבי. הם מתנהלים בצורה שונה מהחברה הנורמטיבית שלנו. ההתנהלות שלהם דומה להתנהלות של המגזר החרדי.

"רוב אירועי הירי הם אירועי אזהרה בעניינים רומנטיים או יריבות עסקית. זה הביטוי שלהם לסכסוך. כשאתה נכנס אליהם הביתה הם מיד מתגוננים, אומרים שאין להם סכסוכים והכל בסדר, ואתה כמשטרה מבין שצפוי אירוע ירי בתגובה. זו תופעה שמשרתת את הנרטיב הערבי - להגיד שאין שליטה של המשטרה ולא להראות את הדברים האחרים שאנחנו עושים. החדרנו עובדות סוציאליות שמקרבות את הנשים באוכלוסייה הערבית להאמין במשטרה".


מה היעד?

"כשהמנהלת הוקמה היעד היה גיוס 650 שוטרים מוסלמים ובסך הכל 1,350 שוטרים בתוך המגזר, ובניית 13 תחנות משטרה. עד כה נבנו שבע תחנות והשמינית תיחנך באוגוסט בטמרה. במקומות שנפתחו תחנות משטרה, הירידה בפשיעה הורגשה מיידית. ג'סר א־זרקא, לדוגמה. כלומר, אם מדברים על עלייה של 7% באירועי האלימות בחברה הערבית, צריך לציין גם שיש ירידה של 17% בשבעת היישובים שבהם שנפתחו תחנות.

"אי אפשר להוריד פשיעה בשלט רחוק, צריך שתהיה משטרה במגזר הערבי. במקומות שהוקמו תחנות נרשמה עלייה באמון כלפי המשטרה. הקרבה לאזרח הערבי נותנת שירות לתושבים וצריך להמשיך בכך. היום יש יותר דרישה להקמה של תחנות משטרה. קמה צעקה וזה לטובה. אנחנו רוצים שבכל אירוע אלימות החברה הערבית תתעורר. זה דבר שלא היה בעבר".