בית המשפט העליון דחה היום את ערעורו של עובד בית כנסת, שביצע מעשים מגונים בשלושה נערים בני 14. השופטים דחו את בקשתו להשית עליו עונש של עבודות שרות במקום מאסר בפועל. "החברה מחויבת להגן על בניה ובנותיה מפני פגיעה מינית", נכתב בהכרעת הדין.

דרור הומינר, תושב אפרת בן 49, הכיר את אחד הנערים משכונת מגוריו. הוא הציע לו לנקות את חלונות בבית כנסת בו עבד, תמורת תשלום. במהלך הנקיון, הציע לו הומינר לבצע "בדיקת זרע", שתאפשר להם לתרום זרע בעתיד. לאחר כמה פניות, הסכים הנער לבצע את ה"בדיקה", שהומינר התנה בכך שיצפה בה. בסיום נתן הומינר לנער 100 שקלים.

שנה לאחר מכן, חזר הומינר על ההצעה בפני שני נערים נוספים. אחד הנערים פנה בעקבות ההצעה למשטרה וכך נעצרו מעשיו של הומינר. הוא הורשע בביצוע מעשים מגונים ובניסיון לביצוע מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 16. לאחר שהנער הראשון תיאר בפני השופטים את הפגיעה הקשה והמורכבת בנפשו, בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עליו 10 חודשי מאסר, בניכוי ימי המעצר שלו.

הומינר ערער על עונשו לבית המשפט העליון, בטענה כי הוא נעדר עבר פלילי ומשתתף בתכנית טיפול של שירות המבחן. השופטים חנן מלצר, ניל הנדל ונועם סולברג דחו, כאמור, את הערעור, וקבעו כי עונש של עבודות שרות אינו הולם את חומרת המעשים. "החברה מחויבת להגן על בניה ובנותיה מפני פגיעה מינית", כתבו. "אין מנוס מלהזכיר כי עבירות מין מתרחשות בתדירות שחייבת להטריד. בוגר הפוגע בנער או נערה מתבגרים וחסרי ניסיון חיים צפוי לעונש שיבטא את סלידת החברה ממעשים מעין אלה. כך במיוחד כאשר נסיבות המעשים הן כאלה שהקטין אינו צופה את הפגיעה - עבודה בבית הכנסת - וכאשר המעשים עלולים להותיר צלקות ופגיעות למשך תקופה ארוכה. שיקולי הרתעה פרטניים, וודאי כלליים, מצדיקים עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח".