בצעד חריג, פרקליטות המדינה החליטה לייצג את סנ"צ ליאת פדן שנתבעה על ידי תנ"צ גיא ניר. לפני חודשיים הגיש ראש חטיבת המודיעין לשעבר, הנמצא בחופשה כפויה, תנ"צ ניר תביעת דיבה נגד פדן. לטענתו, עו"ד פדן שמכהנת כיועמ"שית בלהב 433 שלחה לראש אגף משאבי אנוש מכתב אנונימי ובו שורת הכפשות ושקרים נגדו שהוציאו דיבתו, פגעו בקידומו לתפקיד ניצב, הובילו לבדיקת מח"ש שנסגרה ובהמשך למינוי קצין בודק בעניינו. ניר כותב כי פדן, יחד עם ניצב (כיום בדימוס) מני יצחקי, ראש אגף החקירות והמודיעין  לשעבר, וניצב רוני ריטמן, המפקד לשעבר של להב 433, קשרו קשר כדי לגרום להדחתו מתפקידו ובהמשך אף להביא לפיטוריו מהמשטרה. “לשם כך”, טוען ניר, “לא בחלו השלושה בשום דרך, נלוזה ובזויה ככל שתהיה, על מנת להביא למימוש מטרתם זו".
השבוע החליטה הפרקליטות לייצג את סנ"צ פדן, זאת למרות שתנ"צ ניר תבע את פדן אישית ולא את המשטרה. מדובר בצעד חריג ותקדימי, כיוון שהנחיית פרקליט המדינה קובעת כי הפרקליטות תגן ותייצג עובדי מדינה בתביעות אישיות, רק אם הם פעלו במסגרת מילוי תפקידם ובתום לב.
יוסי צור, עורך דינו של ניר, טען בתגובה כי פדן אינה זכאית לקבל הגנה מהפרקליטות. "עניינו של שיגור המכתב על ידי הנתבעת הוא כפול, מחד לפגוע בתובע ומאידך לדאוג לאינטרס האישי של הנתבעת ותו לא. בפני הנתבעת היו לא מעט דרכים לגיטימיות להביע את מורת רוחה מאופן התנהלותו של התובע, אף אחת מהן אינה כוללת שליחת מכתב אנונימי שקרי. לקצינה היה קשר ישיר עם ראש האגף דאז, ניצב מני יצחקי, אשר שימש אותו כזכור על מנת לפנות אליה ישירות בכדי שתחפש במערכת מידע אודות תא"ל גל הירש לאחר ההודעה על מינויו. למרות קשריה עם ראש האגף בחרה הקצינה בדרך נלוזה תוך עיסוק בחייו האישיים של התובע שאין ביניהם ובין האמור במכתב כל קשר".

עוד הוסיף עו"ד צור כי "אין לנתבעת כל חסינות בנזיקין היות ומעשיה לא נעשו במסגרת תפקידה, נהפוך הוא, הנתבעת חרגה חריגה מהותית בהתנהגותה. חלה חובה חוקית על קצינת משטרה לפעול על פי חוק ולדווח בצינורות המקובלים. נוסיף כי במקרה אחר בו הייתה סנ"צ פדן, שהיא עורכת דין ויועצת משפטית בתפקידה, עדה לעבירות מין שהתבצעו לנגד עיניה ואז בחרה שלא לדווח כלל ולהתעלם ממצוקתה של הקורבן, פקודה שלה".
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה למעריב אונליין כי "ייצוג הנתבעת בתביעה נעשה  משיקולים מקצועיים ובהתאם להנחיות פרקליט המדינה בנושא ייצוג עובדי מדינה וחבותם בתביעות אזרחיות. הנתבעת שירתה במועדים הרלוונטיים כקצינה בחטיבת המודיעין במשטרת ישראל והפעולות נשוא כתב התביעה בוצעו תוך כדי עבודתה. במכתב המיוחס לנתבעת הועלו טענות להתנהלות לא תקינה במשטרה. אין חולק כי הטענות שנכללו במכתב הופנו לראש אגף משמעת במשטרה, נחקרו בהמשך על ידי קצין בודק שמונה לצורך בדיקת הפרשה ושממצאיו הובילו לפתיחה בהליך משמעתי כנגד התובע (הליך שעדין תלוי ועומד) משכך לעניין ייצוג הנתבעת אין רלוונטיות לטענה לפיה מדובר בפרשה שתחילתה במכתב אנונימי".