בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (שלישי) את ערעורה של הפרקליטות והרשיע שני קטינים בני 13, בעת ביצוע העבירה, בגין הטרדה מינית. הנאשמים הפיצו סרטון מיני של קטינה בת 13, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית (חוק הסרטונים).

הנאשמים תיעדו בשנת 2015 שיחת וידאו עם המתלוננת, במסגרתה שיחקו אמת או חובה והמתלוננת ביצעה מעשים מיניים לבקשתם. המתלוננת צולמה עירומה לחלוטין וביצעה מעשים מגונים בגופה בהתאם לבקשות הנאשמים. בהמשך, הנאשמים שלחו את הסרטון המתעד את שיחת הווידאו לחבריהם. בית המשפט לנוער נמנע מהרשעת הנאשמים לאחר שקבע כי ביצעו את העבירות המיוחסות והטיל עליהם 120 שעות שירות לתועלת הציבור, התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪ על ידי כל אחד מהנאשמים. כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הפרקליטות, הרשיע את הנאשמים והותיר את יתר העונשים על כנם.



לפי העובדות הרי שהמתלוננת ביצעה את אשר נתבקשה לעשות על-ידי המשיבים או מי מהם. ההוראות המיניות המובהקות והמכוערות ניתנו לה על ידם ולא היו פרי יוזמה כלשהי מצידה. לאחר מכן, הקליטו ושמרו המשיבים את הסרטון וגולת הכותרת היא שליחתו על-ידי מי מהם לחבריהם. למותר להדגיש את שמרחף מעל כל המסכת העובדתית, דהיינו כי המתלוננת לא הייתה מודעת לכך שהיא מוסרטת, מונצחת ומוקלטת. משמעות המעשים אינה טעונה הבהרה. כך סתם אחרי משחק אמת או חובה, במתכונת שתוארה לעיל עם שני חבריה לשכבה, הפכה המתלוננת ל"כוכבת" סרט מיני המופץ ברשת ואשר אין לה כל שליטה על היעדים אליהם יופץ ואין לה כל יכולת להפסיק את תפוצתו. בבוקר בהיר אחד מתלמידה שלומדת באותה שכבה של המשיבים, הפכה להיות מושא ללעג ולבוז. נזכיר עוד בהקשר זה את "נצחיותו" של סרטון מסוג זה. בפוטנציה לפחות, קיימת האפשרות שנכדיה של המתלוננת יחשפו לסרטון. 

"לא צריך דמיון רב כדי להבין מה עלול סרטון מסוג זה לגרום לקורבן, ובפועל נחשפה בפני בית משפט קמא תמונה קשה וקורעת לב באשר למתלוננת... די לנו אם נאמר כי חייה של המתלוננת הוסטו לחלוטין ממסלולם... וכל זאת לגבי נערה שאמורה להיות בשיא פריחתה", כתבה השופטת דבורה ברלינר.

בית המשפט המחוזי ציין בפסק הדין כי נחשפה תמונה קשה וקורעת לב באשר למתלוננת וכי ההשלכות עליה היו הרסניות (סעיף 18 לפסק הדין). השופטת ציינה את ההיבטים המדגישים את החומרה שבמעשי הנאשמים, ביניהם: "...הקלות הבלתי נסבלת של ביצוע העבירות.... מול הפיתוי לרכוש מעמד חברתי באמצעות צילום ושליחת הסרט – נדרשת הרתעה ממשית, כדי שבני נוער - ואף ילדים - יחששו מהתוצאה העונשית ומההשלכה שתהיה לכך במישור המשפטי לגביהם" (סעיף 20(ב) לפסק הדין)

עוד קבע בית המשפט כי "..דעתנו היא כי המלחמה בתופעת הסרטונים המבזים צריכה להיות מלחמת חורמה וכי על בתי המשפט לומר את דברם בקול ברור ונחרץ. למרבה הצער, גילם של העבריינים הולך ויורד. המקרה הנוכחי הוא דוגמה לכך. אם זהו ה"ציבור" המבצע את העבירה הרי שאליו וכלפיו צריכות להיות מופנות אמירות בתי המשפט"