בשכונת מגוריה של כרמל מעודה ברחוב הסנהדרין בראש העין מסרבים להירגע. "כולנו מאוכזבים ובהלם מוחלט", מספרת אחת השכנות, "עד שלא ראיתי את התמונות ואת הסרטונים לא האמנתי למה שנטען נגדה. אנחנו שכונה חמה ומכירים פה אחד את השני. היום כל השכנים כועסים. חלק מאיתנו, הילדים שלנו היו אצלה בגן. יש פה שכנות שכרמל הייתה בייביסיטר של הילדים שלהן, ולחשוב עכשיו שהילדים הקטנים שלהן סובלים מהפרעות התנהגות או פחד מאנשים וייתכן שזה בגלל מה שחוו אצלה. זה מזעזע ומתסכל".

שכנה אחרת מוסיפה ש"כשראינו את הסרטונים נכנסו כולנו ללחץ וחרדות. הרי אנחנו מכירים את הבחורה הזאת. כולם רותחים עליה מזעם ורוצים שתנמק בכלא. אין אחד שמסוגל לומר עליה מילה טובה אחרי שראה את הסרטונים. לפני כן כולם אהבו אותה וסמכו עליה והיא התגלתה כמפלצת שחיה בתוכנו. זה מזעזע לחשוב שמדובר במי שגדלה בשכונה מגיל אפס. זה פשוט המקרה של זאב בעור של כבש. היא הרסה לנו את השכונה ואת התדמית של השכונה השקטה והחמה. יש פה שכן מבוגר שמאז יום חמישי, כשראה את הפרסומים - לא מסוגל לומר לאבא שלה שלום אחרי שראה אותו ואת האמא בסרטונים. אי אפשר להתכחש לכך שההורים היו בגן בזמן האירועים הקשים ולא דיווחו".

מיד אחרי הצתת ביתה של מעודה, כשבני המשפחה חילצו עצמם מתוך האש הבוערת, היו אלו השכנים שהכניסו אותם לביתם ועכשיו אותם שכנים מספרים כי "הכנסנו אותם הביתה אלינו כי בסופו של יום אנחנו לא חיות, למרות הכל. יש צד הומני שפועל בנו בכל זאת, סוג של חמלה, לא מחילה. לראות אנשים במצוקה וילדים קטנים שיוצאים מתוך בית בוער מחייב אותנו להגיש יד לעזרה. לא כל מי שהיה בבית אשם ולא כל בני הדודים מסביב ובני המשפחה לקחו חלק באירועים האלה. להפך, גם בתוך המשפחה יש כאלה שלא מפסיקים להביע את זעמם כלפי כרמל מעודה. אחת מבנות המשפחה אמרה לשכנים 'תראי מה עשתה לנו הזבל הזאת'.

השכנים מוסיפים כי "הגן הזה היה מוכר בשכונה כולה. האמהות שהביאו את הילדים לכאן בסוף היום היו יושבות ומשוחחות עם כרמל, עכשיו הכל התנפץ להן בפנים. זה איום ונורא, המציאות עולה על כל דימיון וכאן זה קורה בצורה הנוראית והאיומה ביותר".