בית המשפט נגד ההתנגדות לחיסונים. "על ההורים לחסן את בנם נגד טטנוס, וניתן להיעזר במשטרה על מנת לקיים את ההוראה", כך קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, טל פפרני, בפסק דין שעסק בבקשה של המדינה לחסן את התינוק, בן שנה וחודשיים, למרות התנגדות הוריו. 

"אני מורה למשיבים, הוריו של הקטין, לפנות עם הקטין מידית, ולא יאוחר מיום 9.7.19 שעה 14:00, לחדר המיון בבית החולים לשם קבלת חיסון נגד טטנוס. אפשרתי למשיבים שהות ממושכת יחסית עד מתן החיסון, וזאת בעיקר על מנת שתהא בידם שהות מספקת על מנת לשקול עמדתם וחלף עיכוב ביצוע", כתב השופט. "ככל שלא יפעלו המשיבים כאמור, וככל שלא תינתן החלטה אחרת, רשאי המבקש לבצע את כל הפעולות הדרושות לצורך מתן החיסון, לרבות הסתייעות לשם כך בגורמי הרווחה או בגורמי משטרת ישראל".

תחילת הפרשה בכך שהקטין נכווה ברגלו בכוויה בדרגה 2. הוא טופל ע"י חובש ולאחר מכן הובא לרופא, שהפנה אותם להמשך טיפול בקופת החולים. הרופא בקופה הפנה את המשפחה לאחות משרד הבריאות לצורך בחינת האפשרות למתן חיסון נגד מחלה הטטנוס עקב הפגיעה. לאחר שההורים התנגדו, דיווח הרופא בקופה ללשכת הבריאות המחוזית, שפנתה להורים, אולם אלה התמידו בסירובם.

לנוכח דחיפות העניין, קבע השופט דיון, בו חזרו הצדדים על עמדתם. הרופאים חזרו והבהירו כי למרות שחלף זמן מאז הפציעה, עדיין יש הכרח בחיסון: "היות שהאירוע היה בשטח קיבוץ ועל אדמה חקלאית, אין צל של ספק שהאדמה בשטח חקלאי מזוהמת בנבגים של טטנוס", אמר ד"ר א', הרופא הראשון שויפל בתינוק.

הוריו של הקטין תיארו את המקרה החל מתחילתו, ולדברי האב, ההחלטה שלא להיעתר לדרישה למתן חיסון, קשורה לאופי הפצע והקרקע שהייתה במקום וכן ההנחיות שקיבלו מד"ר א'.

בסיכום דבריו, ציטט השופט פסק דין על חיסון נגד חצבת: "באותה נשימה שתישמע טענה כי לפיה לא כל מי שלא יחוסן יחלה בחצבת, תוכל להישמע גם הטענה שלא כל מי שיחצה כביש שעיניו מכוסות, ייפגע מרכב חולף. יחד עם זאת, כפי שחציית כביש בעיניים מכוסות תיחשב כפעולה בלתי אחראית בעליל, שיש בה כדי להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של האדם, כך מניעת חיסון מפני מחלה כחצבת, אף בה יש להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של הקטין. כפי שברור מהי דעתנו ביחס לחציית הכביש, כך ברורה גם דעתנו ביחס לחיסון כנגד מחלת החצבת".