בניגוד לעמדת הפרקליטות, בית המשפט בלוד אישר היום (חמישי) לפרסם את הסרטון המתעד את הריגתה של הפעוטה יסמין וינטה, זאת לאחר שהוריה של וינטה ז"ל הגישו יחד עם הורי פעוט נוסף, ששכב ליד יסמין וניצל ממוות, בקשה לשופט להסרת צו איסור פרסום לסרטונים המתעדים את רגעיה האחרונים של יסמין.  

השופט עמי קובו אמר בהחלטתו: "בחנתי את טענות המאשימה והנאשמת, ואולם סבורני כי אין בהן כדי להצדיק את איסור הפרסום, בשלב זה. אכן, החשש לפגיעה בכבודה של המנוחה הוא משמעותי, ואולם יש לתת משקל רב לעמדת הוריה של המנוחה, אשר שקלו את הדברים, בין היתר לאחר שהתייעצו עם עורך דין מטעמם, והם מבקשים את ביטול איסור הפרסום. כך גם הוריו של התינוק הנוסף באישום הראשון, מסכימים לפרסום. העובדה שהפרטים האמורים נזכרים בגזר הדין, אינה מצדיקה את מניעת הפרסום. בכל הנוגע לביטחונה של הנאשמת, הרי שהיא נמצאת במשמורת השב"ס, וחזקה של שירות בתי הסוהר שיידע לשמור על ביטחונה".

עו"ד יעקב שקלאר, המייצג את דורינה וולדימיר וינטה, הוריה של יסמין ז"ל, התייחס להחלטת השופט לפרסם את סרטון הריגתה ואמר ל"מעריב" כי ‏"ניהלנו מלחמה עיקשת כדי לפרסם את הסרטונים, על מנת ליצור שינוי תודעתי וחברתי, שיאפשר פיקוח על אלה שאמונים על בטחון ילדינו, ואני שמח שהשופט קיבל את עמדתנו. להורים האומללים הוקל המשא הכבד, אותו יוכלו לחלוק עם כל עם ישראל, שקיבל אותם כל כך יפה ותומך במאבקם".


כזכור, בית המשפט המחוזי בלוד גזר השבוע 17 שנות מאסר בפועל על אינה סקיבנקו, שעבדה כסייעת בפעוטון בפתח תקווה “מאשה והדב” והורשעה במסגרת הסדר טיעון בהריגת הפעוטה יסמין וינטה ז”ל, לפני קצת יותר משנה. סקיבנקו הואשמה בגרימת מותה של וינטה ובפגיעה בילדים נוספים, לאחר שמצלמות האבטחה בפעוטון חשפו את מעשי הזוועה שלה. לפי הצילומים, היא הטיחה את הפעוטה על מזרן, זרקה עליה שמיכה, נשכבה עליה וצפתה במכשיר סלולרי עד שהילדה מתה.
 
הוריה של וינטה ז”ל, ולדימיר ודורינה, שלא הפסיקה למרר בבכי, נראו שבורים. כשנכנסה סקיבנקו לאולם, הקהל הגיב בקריאות “רוצחת” והיא נמנעה מלהישיר אליהם מבט. את ההורים ליוו אזרחים שהגיעו לבושים בחולצות אדומות לאות הזדהות. לדברי השופט עמי קובו, אין תקדים למקרה כזה בישראל. בפסק הדין ציין השופט כי לא מדובר במעשה שבוצע מתוך קלות דעת, אלא מתוך אדישות וגזר על סקיבנקו 17 שנות מאסר בפועל ופיצוי כספי בסך 100 אלף שקל להוריה של וינטה. 
 
לאחר הדיון אמרו ההורים כי מדובר בעונש קל מדי. “17 שנים זה לא מספיק. אני יותר שקטה עכשיו, כי היא בכלא ולא אראה אותה יותר, אבל רציתי שתישאר כל החיים בכלא, שתסבול. היא מפלצת, אין לי מילים לתאר אותה. עברה שנה ועדיין אין לי מילים. היא לא אנושית”, אמרה האם. ולדימיר האב סיפר בבכי כי הוא מתגעגע לבתו. “כשיסמין הייתה, היינו שמחים, עבדנו ולא היה לנו כוח, אבל כשהיינו מגיעים הביתה ורואים אותה, היא נתנה לנו כוחות. עכשיו החיים שלנו הם לא אותם החיים. אנחנו רק הולכים לישון וקמים מדי יום”.