מזל אלימלך, אמה של נאוה אלימלך, סיפרה היום (שלישי) על תחושותיה לאחר ההתפתחות הדרמטית שחלה בחקירת הפרשה: "אני רוצה לחשוב שהצדק ייצא לאור". היא הוסיפה כי היא מאמינה "כל שנייה ורגע שהצדק ייצא לאור, אני מבקשת מכל העולם - מי שיודע משהו על זה שיגיד. אני רוצה שיהיה לי שקט ושאדע מי עשה את זה". בהמשך דבריה מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה: "אני זוכרת את היום הזה כאילו הוא היה אתמול, בהתחלה הם עשו הרבה טעויות כשאמרו לי תחכי". לדבריה, אם היו פועלים באותו הרגע שהיא נעלמה, ולא ממתינים כמה שעות, אולי היו מוצאים משהו.
"אמרתי להם שהיא ילדה תמימה ושהיא מפחדת ללכת לבדה", ציינה, "אני זוכרת שאחותה נכנסה הביתה ואמרה לי שראתה אותה כשהיתה בדרך לחברה. שאלתי למה לא החזירה אותה הביתה וציינתי שיש לי תחושה שלא נראה אותה יותר. וזה באמת מה שקרה". אלימלך הוסיפה: "מאותו היום אני לא חיה, כל הזמן עסוקה במחשבות ומתפללת שהצדק ייצא לאור". 
איך הגבת לבקשת המשטרה לפתוח את הקבר שלה?

אני והבן שלי הסכמנו שיעשו את זה, אנחנו רוצים שהצדק ייצא לאור. 
את מרגישה שהמדינה עזבה אתכם?
בטח. אף אחד לא שאל עלינו ולא קיבלנו טיפולים וסיוע פסיכיאטריים. הבת שלי נמצאת בטראומה מאז אותו הרגע שראתה אותה הולכת לחברה. אמנם היא התחתנה והביאה ילדים, וכיום יש לה כמה נכדים, אבל הכאב נשאר בלב. כולם אומרים לי להמשיך הלאה אבל אני לא יכולה לשכוח את זה, הסיפור נמצא בלב שלי ואולי עכשיו האמת תצא לאור.

צילום: אבשלום ששוני

כאמור במשטרה ממתינים לדגימות ה-DNA שהוצאו מחלקי גופתה של אלימלך במטרה להעבירן לבחינה ופענוח במתחם המעבדה לזיהוי פלילי ופיתוח טכנולוגי במטה הארצי של המשטרה. על פי הערכה התשובות יתקבלו בתוך כשבועיים לכל המאוחר. אולם, כבר בימים הקרובים ייתכן ויתקבלו ממצאים ראשונים שיוכלו לשפוך אור על הפרשה אשר נחקרת על ידי צוות חקירה מיוחד ביאחב"ל מזה מספר חודשים.



ההתפתחות הדרמטית בפרשה הובילה אותנו אל מי שעסק בה מראשיתה. קצין המשטרה בדימוס, יצחק גטניו, היה בשנת 1982 חוקר צעיר בצוות החקירה הראשון שטיפל בפרשת היעלמותה ורציחתה של הילדה נאוה אלימלך.



אחרי חודשים בצוות של מרחב יפתח עברה החקירה ליחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב וגטניו היה שותף גם לצח"מ הזה. "הייתי בצוות החקירה מראשיה הפרשה. מיד כשהתגלתה הגופה הוקם צח"מ ענק כשהתחלק למספר צוותים. היה צוות של עבירות מין, צוות אחר לקח כיוון פח"עי וכל אחד לקח כיוון אחר. עלו מספר חשודים, אולם זה לא הבשיל למשהו ממשי. לאחר מכן התמקדנו בשני נושאים בעבירות מין ופח"ע. בעבירות מין נחשפו מספר סיפורים ובעבירות פח"ע. גם כאן לא הגענו לסיכום מגובה בראיות", הוא משחזר ומוסיף: "היו צח"מים נוספים לדוגמא במה שנקרא אז היחידה לחקירות פשעים (ביח"פ) שלימים הפכה ליחידה הארצית למאבק בפשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל). באותם ימים היה מידע מודיעיני של בעל שהתוודה בפני אשתו שביצע את הרצח. הוא נחקר והיה במשך חודש, אבל זה לא הניב תוצאות. היה גם מידע מהשב"כ שלא הוביל לממצאים".



באשר לסיכוי לפצח את הפרשה לאחר 37 שנה, אומר גטניו: "מאז שהתגייסתי מה שהנחה אותי זה המשפט - 'סוף גנב לתלייה'. אני מאמין שבסופו של יום רוב מקרי הרצח פוענחו על ידי המשטרה לכן אני בהחלט מאמין שגם כאן יש סיכוי לא מבוטל וזה בהחלט אפשרי. זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה מפענחת מקרים אחרי עשרות שנים וזה יכול להיות בעקבות מידע חדש ועדכני שהגיע לצוות החקירה. ייתכן שהגיעו ראיות שקושרות חשודים וייתכן שישנן דגימות DNA שבפיתוח הטכנולוגי של היום יכולים לפצח אותן ולהגיע אל החשוד. צריך להמתין לתוצאות. עם יד על הלב, ביקשתי מצוות החקירה שלא יעדכנו אותי בפרטים עד לפענוח".