"מקרה כזה עוד לא היה לנו, אבל לצערי, מקרים אחרים קשים של הזנחה והתעללות מגיעים אלינו כל הזמן", כך אומרת חוה לוי, עובדת סוציאלית ראשית לפי חוק הנוער במשרד הרווחה, שאליה מגיעים המקרים קורעי הלב הללו. "היו בעבר אירועים מאוד קשים, אבל לכל אחד מהם היו מאפיינים אחרים. זאת לא תופעה שגורה. לרוב אנחנו מגיעים למקרים בשלבים יותר מוקדמים".
 

הפעם, כפי שעולה מהחשדות נגד הוריה של הילדה מלוד, נראה שהרשויות הגיעו מאוחר, מאוחר מאוד. "ברווחה לומדים את המקרה", היא אומרת ומבקשת להדגיש את החשיבות שבערנות מצד הסביבה במקרים כאלה. "שכנים, גורם חינוכי, איש מקצוע - מספיק אדם אחד שיפנה את תשומת לבנו למצוקה", אומרת. "במקרה כזה אנחנו מבצעים בדיקה, שפותחת מניפה גדולה. כשאנחנו מצליבים את המידע מתגלה תמונה, שלפעמים היא מפחידה ולפעמים היא לא כצעקתה".

בשלב הזה מתקבלת ההחלטה האם לדווח למשטרה, כפי שמחייב החוק, או לפנות לוועדת פטור של משרד המשפטים, אשר תעניק למשרד הרווחה פטור מפנייה למשטרה ותותיר את הטיפול במקרה בידי הרווחה. "יש מקרים שבהם יש חובת דיווח, מקרים של הזנחה והתעללות על כל גווניה, ולפעמים המשפחות כואבות ומוכנות לטיפול וההליך הפלילי הוא לא הדרך הכי טובה לשמור על היחידה המשפחתית. יש מקרים שהאירוע מאוד קשה ואי אפשר להשאיר את הילד בבית, אז נוציא את הילד למשפחת חירום או למרכז חירום, נספק הגנה לילד, שעד אותו רגע אף אחד לא הגן עליו".
 
לוי מבקשת לציין כי "במקום שיש חשד, דאגה, שומעים משהו - אסור שנגיע כל כך באיחור. אנחנו מדינה קטנה, שאחד מערכיה שכל ישראל ערבים זה לזה. חשוב מאוד לפנות למחלקה לשירותים חברתיים או למוקד 118 של משרד הרווחה". 

כזכור, בית משפט השלום בראשון לציון האריך אתמול בשישה ימים את מעצרם של זוג הורים מלוד החשודים בהזנחה והתעללות בבתם בת ה־5. שלשום נמצאה הילדה כשהיא כפותה בידיה וברגליה בחבל עבה במיוחד שנקשר סביב צווארה, והיא שרויה בזוהמה במקלחת ביתם, לאחר שנותרה במקום לבדה בעוד ההורים ושלושת אחיה יצאו לנפוש בים משך מספר שעות. על גופה נמצאו כתמי דם וחבורות. היא פונתה על ידי מד"א לבית החולים, והוריה נעצרו להמשך חקירה באזהרה. 
 
חקירת המשטרה החלה בשני האחרון סמוך לשעה 19:00 בערב לאחר שבמוקד 100 נתקבל דיווח אודות בכי בלתי פוסק מדירה ברחוב הגדוד העברי בלוד.
שוטרי הסיור שיצאו למקום איתרו את מקור הבכי בדירה בקומה הרביעית. כשהגיעו לקומה מצאו את הדירה נעולה ומעבר לדלת נשמעו קולות בכי של ילדה.
גורם המעורה בפרטי החקירה סיפר למעריב: "רגע לפני שהשוטרים פרצו לדירה בשל חשש לגורלה של הילדה הגיעו למקום בעלי הבית, הוריה של הילדה יחד עם שלושה ילדים נוספים, ולבקשת המשטרה הם פתחו את דלת הדירה ואפשרו לשוטרים להיכנס פנימה. קולות הבכי הובילו את השוטרים אל חדר המקלחת שם נגלה לעיניהם מחזה מחריד ומזעזע. הילדה היתה כפותה בידיה וברגליה כשחבל עבה במיוחד מלופף סביב צווארה במה שנקרא קשירת בננה. היא היתה שרועה בתוך שלולית צואה, שתן ומים כשעל גופה סימני חבלה ודם. השוטרים הזעיקו צוות מד"א למקום לא לפני שאחד השוטרים ניגש למטבח הדירה ובאמצעות סכין פרם את הקשר בחבל כדי לשחרר את הילדה".

השוטרים הזעיקו לדירה גם את גורמי הרווחה כדי שאלה יטפלו בשאר הילדים בשלב זה של החקירה. שני ההורים נעצרו במקום ונלקחו לחקירה במהלכה הכחישו כל קשר לכפיתת הילדה וקשירתה. עורכי הדין חי אוזן ושוקרי אבו טביק, המייצגים את הורי הילדה טוענים. "מרשינו כופרים בחשדות נגדם. לטענתם, השאירו את הילדה בבית לאחר שנרדמה ולקחו את שלושה הילדים האחרים לים למשך מספר שעות. לדבריהם לא כפתו ולא קשרו את הילדה וייתכן כי גורם אחר היה במקום וביצע את המעשה".
 
השופט זכריה ימין התקשה להאמין לתמונות שהוצגו בפניו: "זהו מקרה מזעזע. לא יעלה על הדעת שמדובר בממצאים שנגרמו בפרק הזמן שחלף מאז עזבו ההורים את הבית ועד שחזרו למקום. אלו סימנים של אירוע מתמשך. פשוט מזעזע". בבדיקה שערכו חוקרי המשטרה נמצא כי הילדה אינה רשומה כלל בפנקס האוכלוסין והיא נולדה בשטחי הרשות הפלסטינית ובשלב מסוים נכנסה לישראל. גם אמה הינה שוהה בלתי חוקית והוגשה בקשה בעניינה במסגרת איחוד משפחות. פרקליטיהם של החשודים ציינו כי ההורים חזרו הביתה לאחר שקיבלו טלפון מאחד השכנים שטען נשמעים קולות בכי מביתם.