פרשת רצח נאוה אלימלך, שחזרה לכותרות לפני כשלושה שבועות עם פתיחת קברה של המנוחה ושליחת חלקי גופתה להוצאת דגימות דנ"א במכון לרפואה משפטית באבו כביר, ממשיכה לספק דרמות. עמוס שלף, שנחקר במסגרת הפרשה לפני 21 שנים יחד עם אחיו, הגיע היום (חמישי) למשרדי היאחב"ל בלהב 433 במשטרה על פי בקשת צוות החוקרים. 

עו"ד משה מרוז, פרקליטו של הנחקר, מסר: "הוא סיים את החקירה במהלכה שאלו אותו מספר שאלות בהקשר לאחר ולא אליו. לדעתי הם חייבים להצדיק את ההוצאה מהקבר של הגופה כיוון שעד היום לא נחשפה ראייה מספקת לצעד שבו נקטה המשטרה. כאשר יש להם סיטואציה שלפיה הם נהגו בצורה יוצאת דופן הם כנראה החליטו לנער את התיק. אני יכול גם לחשוב שייתכן ויש להם משהו שמצדיק את זה. אולם בכל מקרה, הבחור שאני מייצג אותו זימנה המשטרה לא חשוד בפרשה".

שלף, שנחשד כבר בשנת 1998 במעורבות יחד עם אחיו ברצח הילדה, נכנס אל משרדי להב סמוך לשעה 14.00 בצהריים ובתום חקירתו סמוך לשעה 18.00 שוחרר לביתו. הוא, כאמור, נחקר באותה פרשה כבר לפני 21 שנים יחד עם אחיו, לאחר שלדבריו באותו זמן גרושתו מסרה למשטרה סיפורי בדים, לפיהם הוא התוודה בפניה לכאורה שרצח את הילדה. לאחר מספר ימי מעצר הוא שוחרר בהיעדר ראיות. הוא מסר בתום חקירתו: "התבקשתי להגיע ושוחררתי עם סיום העדות. יותר מזה אני לא רוצה להרחיב".
 
נציין כי עד כה ממצאי מעבדת ה-DNA  של המשטרה לא הובילו לראיות מפלילות ולא איתרו דגימות דומות אצל חשודים חדשים בפרשה, ונראה כי למעט המהלכים שמבצעים החוקרים אין כל חדש בפרשה. 

זומן לחקירה לאחר איתור העגילים
 
כזכור, שלשום הגיעו נציגי המשטרה לבית אמה של המנוחה והפקידו בידיה זוג עגילים השייכים לבתה נאוה. אולם השוטרים סירבו למסור מידע נוסף. הפרטים נותרו עלומים בעיקר בשל צו איסור פרסום גורף המוטל על החקירה החדשה. מזל, אמה של נאוה, זיהתה מיד את העגילים כאלו השייכים לבתה והתרגשה מהשבתם לידיה. 
 
נאוה אלימלך נרצחה באכזריות לפני כ־37 שנים, ועד היום חקירות המשטרה לא הצליחו להביא לפענוח הפרשה. לפני כשלושה שבועות אישר בית המשפט למשטרה לפתוח את קברה של הילדה ולהעביר את שרידי גופתה למכון לרפואה משפטית באבו כביר. זאת לצורך בדיקות נרחבות, כחלק מטיפול מחודש בחקירה והתפתחות משמעותית במעבדת הדנ"א של המשטרה. 
 

השבת זוג העגילים, במיוחד לאור צו איסור הפרסום, מעוררת תהיות והשערות רבות. יש הסבורים כי מדובר בעגילים שנמצאו כבר עם מציאת ראשה הכרות של אלימלך ושבכל אותן שנים נשמרו בכספת המשטרתית כמוצג. לפי הערכות אחרות העגילים נמצאו בתקופה האחרונה, ולאחר שנאספו מהם דגימות הם הושבו למשפחת אלימלך. אפשרות אחרת היא שהעגילים נקברו עם חלקי גופתה של המנוחה ועם פתיחת קברה החליטו במשטרה להשיבם למשפחה.
 
אלימלך הייתה בת 12 כשיצאה מבית הוריה בבת ים לבית חברתה ב־20 במרץ 1982. משלא הגיעה אל יעדה, החלו בני משפחתה לחפש אחריה. עשרה ימים לאחר היעלמה, פלט הים חלקים מגופתה. תחילה נמצא ראשה עטוף בשקית, בהמשך נמשו שקיות נוספות. צוות חקירה מיוחד שהוקם פעל במשך מספר חודשים בניסיון למצוא את הרוצח של אלימלך. לשוטרים לא היה קצה חוט לפתרון התעלומה. לבסוף, ביוני 1983, הודיעה המשטרה כי הגיעה למבוי סתום בפרשה. בשנת 1998 נעצרו עמוס ויהודה שלף כחשודים בפרשה, אך הם שוחררו מחוסר ראיות. בהמשך גם נטען כי ייתכן שהמניע למעשה הוא על רקע לאומני. ערבי שהיה כלוא בבית הסוהר סיפר כי חברו לתא הודה ברצח, אך זה שוחרר והגיע לירדן לפני שנחקר.