בית המשפט העליון קבע היום (שני) כי צה"ל יוכל להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן, מבלי שיהיה צורך בחקיקה מיוחדת של הכנסת לשם כך. בהרכב מורחב של שבעה שופטים קבע בית המשפט כי תקנה 133(3) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 מסמיכה את המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצרכי מיקוח.

בפסק הדין שניתן על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נכתב, כי תקנה 133(3) לתקנות היא חלק מהדין הפנימי התקף במדינת ישראל וכן באזור יהודה ושומרון, וכי "אחת התכליות שמיועדת להגשים את הסמכות המוקנית למפקד הצבאי בתקנה זו, היא הגנה על בטחון המדינה. הגנה זו משמעותה, בין היתר, חתירה נחושה להשבת חללי וחיילי צה"ל ואזרחי ישראל המוחזקים בידי ארגוני הטרור, הביתה".

"מתוך תכלית זו", כך נפסק, "נגזרת המסקנה הפרשנית ולפיה יש בידי המפקד הצבאי הסמכות להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצרכי משא ומתן עם ארגוני הטרור". בית המשפט ציין כי הפעלתה של סמכות זו כרוכה במידה של פגיעה בכבוד המת ובכבוד משפחתו, ועל כן יש "לתחום ולגדור את הסמכות ולהפעילה במגבלות ובאיזונים מתאימים", כמפורט, בין היתר, בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2004. עוד נפסק, כי הדין הבינלאומי אינו מסתייג מהחזקת גופות במסגרת עימות מזוין.

בפסק דינו מהיום, הפך בית המשפט בדיון הנוסף את החלטתו בפסק הדין שניתן בשנת 2017, בעניין עתירה שהגישו בני משפחה של שישה מחבלים שגופותיהם מוחזקות על ידי מדינת ישראל, אשר קבע כי תקנה 133(3) אינה מסמיכה את המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצרכי משא ומתן, וכי ככל שהמדינה חפצה להוסיף ולעשות כן, עליה להסדיר את הנושא בחוק מתאים שתחוקק הכנסת.

השר לביטחון פנים גלעד ארדן בירך על פסק הדין בחשבון הטוויטר שלו: "אני מברך על החלטת בג"ץ בהרכב המורחב שתיקנה את פסיקתו הקודמת ומאפשרת לנו להחזיק בגופות מחבלי חמאס כל עוד הוא מחזיק את גופות חיילינו. מחבל בזוי לא ראוי לכבוד - לא בחייו ולא במותו, ולא ניתן לדרוש ממדינת ישראל לכבד גופות מחבלי חמאס בעוד ארגוני הטרור מחזיקים בגופות חיילינו".