"עוברים עליי ימים קשים מאוד. תחושות קשות לא רק בנשמה אלא בכל הגוף. זה דבר שלא נתפס, שאף אמא לא יכולה להבין עד שהיא עוברת את זה", אומרת אמה של הילדה בת ה־13, שלפי החשד עברה אונס קבוצתי במקלט של בית הספר שבו היא לומדת בדרום הארץ. "אני לא מאחלת לאף אמא לעבור דבר כזה. הבית שלנו מפורק מכל הכיוונים".

על פי החשד, בהפסקות של יום הלימודים הובלה הילדה אל מקלט בחצר בית הספר, ושם ביצעו בה הנערים, בני 15 ו־16, עבירות מין ואונס קבוצתי במהלך עשרה ימים. לאחר שהנערה והוריה הגיעו בסוף השבוע האחרון לתחנת המשטרה והגישו תלונה, נעצרו כמה חשודים במעשה. אלא שבתחילת השבוע החליטה המשטרה לשחרר ממעצר שלושה מהנערים שלפי החשד היו מעורבים באונס, לאחר שהילדה לא זיהתה אותם במסדר זיהוי. ביום שני האחרון שוחרר למעצר בית נער נוסף שאותו זיהתה הנערה.

בית ספר, אילוסטרציה. קרדיט: נתי שוחט, פלאש 90

"את שומעת שהם משתחררים, והילדה שלי כלואה בבית", אומרת האם. "במקום שהם ירצו את העונש, הילדה שלי צריכה להיות כלואה בבית ולרצות את העונש. אלה דברים שלא נתפסים. אני לא מצליחה לאכול ולישון. אפילו כוס מים קשה לי לשתות. אין לי דרך להירגע. אולי כשהצדק יצא לאור אני אירגע. אני חייבת שהצדק יצא, שהם ירצו את העונש. אין דבר כזה בעולם שהדבר הזה יעבור בשתיקה".

מתי הדברים נודעו לך?
"לפני בערך חודש ראיתי שהילדה זו לא אותה ילדה. משהו בה השתנה. הרגשתי ופניתי לבית הספר. דיברתי עם ההנהלה, המורה, היועצת והפסיכולוגית. אמרתי שעובר משהו על הילדה ואני יודעת שזה לא מהבית, אלא מבית הספר. התרעתי שאם משהו קורה, זה באחריות שלהם. הם אמרו שהם ישמרו עליה".


באילו דברים שונים הבחנת?
"הילדה חוזרת הביתה, לא יוצאת מהחדר, נכנסת לתוך השמיכה. היא התלוננה הרבה על כאבי בטן וגב. היום אני מבינה למה. לא חלמתי בחלום הכי שחור שזה מה שיקרה".

ניסית לשאול אותה?
"כן, בוודאי. היא אמרה שזורקים לה מילה פה, מילה שם, על האגרוף שהיא קיבלה. לפני שהמקרה קרה היא קיבלה בוקס מאיזה נער. כמה ימים אחרי כן התחילו לזרוק לה מילים כל מיני נערים: 'איך היה הבוקס?', וכדומה. חשבנו שאולי רוצים להרביץ לה, שאולי היא מפחדת מהם. לכן פניתי גם לבית ספר ודיברתי עם כולם. ביום שישי האחרון נודעה לי האמת".

איך?
"הילדה בדרך כלל מגיעה הביתה ביום שישי ב־11:30־12:00. הפעם היא לא הגיעה עד 13:00. ביקשתי מבת אחרת שלי שתנסה להתקשר אליה. לאחר מכן הבנו שהיא נשארה עם המורה שלה ועם היועצת וסיפרה להן. כשהילדה חזרה הביתה, שאלנו אותה מה קרה. היא קראה לאבא שלה לחצר ואמרה: 'אבא, אנסו אותי'. הוא יצא וצרח בטירוף של החיים: 'אנסו את הילדה'. רצנו לבית ספר, היו שוטרים, בלגן".

מה שלום הילדה עכשיו?
"קשה לה מאוד. היא ישנה הרבה, סגורה הרבה, לא אוכלת כמו שהייתה אוכלת. באו כמה חברות שלה, ישבו איתה. אנחנו נמצאים איתה הרבה, תומכים בה. מקווים שהיא תהיה בסדר. מה שחשוב לנו עכשיו זה הילדה. אנחנו מנסים לתת לה את התחושות הכי טובות, שהיא לא אשמה בכלום והכל יהיה בסדר. היועצת התקשרה, רצתה לבוא פעמיים, אבל היינו בטיפולים ובחקירות, אז בסוף היא לא באה".

את מכירה את הנערים?
"לא מכירה, לא אותם ולא את המשפחות שלהם. אני רוצה שכל מי שהיה קשור לסיפור הזה - ירצה את העונש הכי כבד שיכול להיות. שכל אמא של כל אחד ואחד מהנערים תרגיש בדיוק מה שהאמא של הנאנסת עברה. הילדה שלי היא באמת ילדה טובה. ילדה צנועה, שקטה מאוד, ביישנית, באמת ילדה למופת. אפשר אפילו לשאול את בית הספר, הם יגידו לך בדיוק את אותן המילים".

אוויר לנשום

בינתיים, האם מנסה להתמודד עם המצב הלא פשוט בבית. "אנחנו, בני הבית, כמעט לא מדברים בינינו", היא מספרת. "אין דיבורים שהיו, אין צחוקים. אין את שמחת החיים שהייתה בבית. זה יותר גרוע מבן אדם מת. זה השפיע גם על שאר הילדים. כולם שבר כלי, הכאב זועק מהנשמה, מהעצמות. זה דבר שלא יתואר ואי אפשר להמחיש אותו במילים. זה לא נתפס בכלל. אין לי אפילו מילים לתאר את המועקה. אני צריכה להרים את כל המשפחה. עד היום החזקתי את כל הבית מכל הבחינות. תביני עם מה אני מתמודדת עכשיו וכמה כוחות נפש אני צריכה לאסוף. עכשיו הכל נשבר, צריך לאסוף את כל השברים. לא יודעת מאיפה אקבל כוחות, אבל כל עוד אני בחיים, אעשה הכל בשביל הילדה והבית".

מאין את מנסה לשאוב כוחות?
"אני עדיין לא יודעת. אנחנו ימים ספורים לפני החג, ואנחנו לא באיפוס בכלל. אאסוף את עצמי בשביל המשפחה, בשביל הילדה. אני שבורה לגמרי, אבל אאסוף את עצמי, אני חייבת. החג כבר לא יהיה אותו דבר, אבל צריך לעבור את זה, החיים ממשיכים. קשה לי להאמין שהכל יחזור מתישהו להיות כמו שהיה, אבל אולי כשהם ירצו את העונש - זה מה שיקל עלינו בסופו של דבר. אולי יהיה קצת אוויר לנשום".

הילדה מודעת לפרסום סביב הפרשה?
"הילדה רואה מה שכותבים, אי אפשר להתעלם. אנחנו איתה הרבה. אני מדברת איתה הרבה. אנחנו נוציא אותה מזה, אבל הילדה צריכה לדעת שלא היא זאת שצריכה להיות סגורה בבית, אלא הם צריכים להיות מאחורי הסורגים. לא נתפס ששולחים ילדה לבית ספר, המקום הכי בטוח לכאורה, ושם זה קורה. את מבינה שנלקחה השמחה מילדה בת 13 בגלל נערים כאלה? היא הייתה ילדה מאוד שמחה, מאוד אהבה לצחוק, מאוד אהבה את החיים, את הבית".

"כולם בהלם"

בימים האחרונים פנתה משפחת הילדה לציבור הרחב בבקשה לסיוע כלכלי לטיפול משפטי ורגשי. לצורך העניין, פתחו עורכי הדין ניר יסלוביץ' ובנימין מלכא, המייצגים את המשפחה, חשבון נאמנות לגיוס תרומות מהציבור, על שמו של יסלוביץ', במטרה לממן טיפולים נפשיים, ליווי מקצועי, הכנה לתביעה האזרחית ותמיכה במשפחה.

"בהתחלה, כשהעליתי את נושא התרומות, המשפחה די התביישה מה יגידו בעיר", אומר עו"ד יסלוביץ'. "מצב המשפחה אינו פשוט, ואני אומר זאת בלשון המעטה. אנחנו מנסים לגייס 250 אלף שקלים. אני עושה שימוש בחשבון נאמנות על שמי כדי לא לחשוף את שמם של ההורים, לשמור על צנעת הפרט שלהם וכמובן כדי לא לחשוף פרטים חסויים של הילדה. חלק הארי של הסכום מיועד לגייס לילדה מערך סיוע נפשי־רפואי על מנת לשקם אותה מהרצח הנפשי שהיא עברה. הילדה מסוגרת בחדרה, יוצאת ממנו אך ורק לפעולות חקירה יומיומיות שמתבצעות בתחנה כמו חקירות ומסדרי זיהוי. חלק אחר של הכסף נועד כדי לבוא חשבון באופן חוקי עם מי שעשה זאת. אנחנו צריכים כסף גם לחוות דעת מקצועיות ולליווי ההליך הפלילי וגם האזרחי. כרגע הליווי של ההליך הפלילי הוא יומיומי, צמוד, אינטנסיבי ורחב היקף".

עורך דין ניר יסלוביץ'. קרדיט: צילום פרטי

"כשאראה את הצדק יוצא לאור, אני אסתדר", טוענת מצדה האם. "עוד מעט יש לי פגישה עם הרווחה, ונראה איך ממשיכים. אני חושבת שכולם בשכונה יודעים מזה, כולם בהלם. לא יודעים מאיפה זה בא. כולם תומכים וממש רוצים שהם יקבלו את העונש שלהם. אני מרגישה את הכאב של המון אנשים. הרבה הציעו לעזור, לבשל לנו, אבל אני לא רוצה. אני מאחלת להורי הנערים שיחוו כל שנייה ושנייה ממה שאנחנו עברנו, יסבלו כמוני בדיוק. ואילו להורים של בנות ונערות בכלל אני אומרת שלא יהיו שאננים. אין היום ביטוח לאף אחד. אם זה קרה פה בבית הספר הזה, הכל כך יפה כלפי חוץ, זה יכול לקרות בכל מקום. אני לא מאחלת לאף אמא לעבור את מה שאני עוברת".

עו"ד אלכס גאוסקין, שמייצג את אחד הנערים, מסר בתגובה: "לאחר שלושה ימי חקירה שבהם הקטין היה עצור, החליטה המשטרה לשחררו בתנאים של איסור יצירת קשר עם המעורבים בחקירה ושני ימי מעצר בית שהסתיימו אתמול (רביעי). הקטין מקווה שיוכל לשים את החוויה הקשה הזאת מאחוריו ולחזור לשגרת חייו. הוא דובק בטון נחרץ בעמדתו שלא היה לו שום קשר לתלונת הקורבן". עו"ד מוני בן מוחה, המייצג את אחד הנערים, בחר שלא להגיב. ד

לתרומות: בנק לאומי, סניף 855, חשבון 240708/23 על שם עו"ד ניר יסלוביץ'