האם בקרוב יקוצר עונשם וישתחררו מספר לא ברור של רוצחים מורשעים, שנידונו למאסרים של בין 21-30 שנה בשל סעיף קטן, סעיף מעבר זניח לכאורה בתיקון לחוק העונשין? על כך מתכתשת המדינה עם כמה משפחות שכולות של קורבנות רצח בבג"ץ בתקופה האחרונה. היום (ראשון) הגישה הפרקליטות את תגובתה לעתירה שהגיש ארגון משפחות נרצחות ונרצחים באמצעות עורכת הדין רותי אלדר כנגד הכוונה להחיל את התיקון לחוק, שקובע כי עונשם של אסירים שהורשעו ברצח ופסק דינם חלוט (סופי), אך בית המשפט גזר עליהם בזמנו עונש מופחת של בין 21 ל־30 שנות מאסר, יקוצר עתה ל־20 שנות מאסר בלבד.
 
במספר מקרים צפויה הרפורמה לקצר את עונשם של רוצחים אלה. בין מי שהמקרה שלהם חוסה תחת התיקון נמצא למשל י', שרצח את אשתו, ביצע בגופתה מעשה מגונה וכרת את ראשה. הוא יזכה להפחתה של שבע שנים מ־27 שנות המאסר שנגזרו עליו, בלי שיהיה עליו לעמוד בתנאים כלשהם.
 
כך גם במקרה של מאבטח, ששמו נאסר בפרסום, שירה ב־2013 למוות באשתו ברכב, לעיני בתם, שהייתה אז בת 14. הוא נידון, בהסדר טיעון, ל־30 שנות מאסר בגין הרצח. משפחת הנרצחת ביקשה למנוע מהבת להעיד, לכן הסכימה להסדר, שלפיו תוטל על הרוצח ענישה מופחתת. כעת, עם הרפורמה, צפוי עונשו להתקצר בעשר שנים.
 

בתגובת הפרקליטות, שהוגשה היום לבג"ץ, טוענת המדינה כי אין הצדקה להתערבות בית המשפט בחקיקה של הכנסת. עוד נטען כי "אמנם הכותרת של סעיף החוק הישן הייתה 'רצח עם עונש מופחת' ואילו כותרת הסעיף החדש היא 'המתה בנסיבות של אחריות מופחתת', אך לטענתם יש זהות בין ״עונש״ לבין ״אחריות״  וכל השוני הוא  עניין של תיוג בלבד אך מדובר באותה עבירה".
 
אולם, המשמעות בפועל היא קיצור עונשם של רוצחים מורשעים. בפרקליטות הדגישו כי הם "מבקשים להשתתף בצערם של העותרים, אשר איבדו את קרוביהם בנסיבות קשות, ואינם מקלים ראש במשמעות שיש לתיקון על נפגעי עבירה. לצד האמור, העתירה נעדרת עילה המצדיקה את הסעד הקיצוני – ביטולה של הוראת חוק בחקיקה ראשית". את העתירה הגיש ארגון נרצחים ונרצחות באמצעות עורכת הדין רותי אלדר.
 
בארגון ממתינים לתגובת הכנסת לעתירה, שצפויה להתקבל בקרוב, ומתכוונים להמשיך במאבק. אורה סלומון, שאחותה נרצחה בידי בן זוגה ומגדלת לבדה את ילדי אחותה, ומיוצגת ע״י עו״ד רוני סדובניק כעת, הביעה בעבר את חששה שעונשו של הרוצח יקוצר בעקבות הרפורמה. "את כולי נתתי לטיפול בילדים האלה, שעברו טראומה קשה", אמרה למעריב. "בניתי אותם מחדש בעשר אצבעות. במקביל, עברנו שנים לא קלות עם המשפט. עכשיו בא התיקון לחוק, שזעזע לא רק אותי, אלא גם אותם. אני לא ישנה בלילות וגם הם התחילו אם שאלות, מה יקרה אם הוא ישתחרר ויגיע אליהם. הגשתי את העתירה מלווה בילדים, כדי שיסתכלו לכאב שלהם בעיניים".
מהו התיקון לחוק?
 
ביולי האחרון נכנסה לתוקפה הרפורמה בעבירות המתה, שתשנה לחלוטין את פני המשפט הפלילי, עם מדרג חדש של עבירות: רצח בנסיבות מחמירות (מאסר עולם חובה), רצח (מאסר עולם כעונש מירבי), המתה באחריות מופחתת (העונש המרבי 20 שנה או 15 שנה בהתאם לנסיבות) והמתה מתוך קלות דעת (12 שנה).
 
התיקון עבר ברגע האחרון לפני פיזור הכנסת האחרונה. להצעת החוק שעברה ברגע האחרון נוסף, לפי בקשת הסנגוריה הציבורית, סעיף שמתייג מחדש את סעיף העונש המופחת שהיה בחוק הישן, וקובע שהוא זהה לאחריות מופחתת לפי החוק החדש.  
 
התיקון ה״קטן״  הזה מאפשר להפעיל על מי שנגזר עליו עונש מופחת של 27 שנה את  סעיף 5(ב) שקובע כי כאשר המחוקק מחליט להקל בעונש בעבירה מסוימת, תחול ההקלה גם על פסקי דין חלוטים לאסירים שהורשעו באותה עבירה ולקצר את עונשם ללא כל דיון. קיצור חד ומהיר ללא החלטה שיפוטית. 
 
כך, באמצעות התיוג החדש של המחוקק, אסירים שנידונו לענישה מופחתת של 27 שנה לאחר שהורשעו ברצח, יוכלו להיכנס כעת תחת הסעיף של "המתה באחריות מופחתת", שהעונש המרבי בגינו הוא 20 שנות מאסר, ומאסרם יקוצר באבחת קולמוס אחת בשבע שנים,  ל-20 שנות מאסר. בשל החיתוך החד והמהיר של תקופת המאסר, נקרא הסעיף בפי משפטנים ״גיליוטינה״.