בחברת החדשות פורסמו הערב (שני) תמלילים מחקירתו של ניר חפץ, מקורבם לשעבר של בני הזוג נתניהו ועד המדינה בתיק 4000, שמראים כי הוא סתר את גרסאותיו בנוגע לפרשה לאחר שחתם על הסכם עד המדינה. לפי הפרסום, חפץ אמר את הדברים הבאים לפני ואחרי החתימה על הסכם עד המדינה: "אני כבר מתבלבל לי מה אני זוכר מהחקירה ומה אני באמת זוכר, זה מתערבב", אמר בחקירתו יום אחרי שחתם. ובהזדמנות אחרת: "זיכרון זה לא הצד החזק שלי. אני חלש בטווח ארוך, אני אזכור עכשיו הרבה אבל עוד חצי שנה אשכח".

בדיווח סופר כי חפץ היה עצור במשך 15 ימים רצופים, מהתקופות הארוכות בתולדות המדינה לעבירות צווארון לבן. הלחץ נועד לגרום לו להיזכר, ולחתום. לאורך כל החקירה הוא התלונן על עקיצות הפשפשים, אבל הטיפול לא בא.

חפץ: "יניב תן לי טיפול למה אני יוצא מדעתי מהגירודים האלה, זה פשוט משגע אותי הגירודים.

חוקר: "מה אתה רוצה שאני אעשה? זה לא מסכן חיי אדם. תפתח כפתור, קצת תעשה פוו על המקום. תשובה אחד (שמירה על זכות השתיקה) שווה לך את כל הגירודים והבלאגן והסבל וחוסר השינה הזה? אתה יודע מה מצחיק אותי? שמה שמטריד אותך זה הפריחה בגוף ולא כל מה שאומרים לך. אנחנו מדברים פה על עשרות עקיצות. זה ייקח קצת יותר מכמה ימים, אבל זה עקיצה".


"מה שחשוב לי שאתה תבין, אם לא הבנת את זה עד עכשיו, זה שאנחנו יודעים הכל. ואנחנו גם יודעים ככה מהר מהר לנתח את המצבים, ולהבין בדיוק מי אתה ומה אתה ואת הסובבים שלך ואת המעגל שקרוב אליך, וכל מה שרק אפשר אנחנו נבדוק. דבר דבר בצורה מאוד מאוד מסודרת. לא נשאיר אבן אחת שלא נהפוך. אנחנו אוספים ראיות נגדך, ואנשים מדברים. ואתה יודע אתה נמצא בתחנה והרכבת שם והדלתות עוד שניה נסגרות. ויש מי שנכנס לרכבת ונוסע, ויש מי שמתלבט. ומה קורה למי שמתלבט?"

חפץ מבטיח בחתימת הסכם עד המדינה שביכולתו לקשור את נתניהו לאישור עסקת בזק יס על ידי תיאור פגישה משולשת: אלוביץ' נתניהו והוא.

חפץ: "אני בהלם שאני זוכר".

חוקר: "אתה זוכר כי היו לך שבועיים לחפור רק בזה".

חפץ: "אתה יודע מה? נכון. לא ידעתי את זה על המוח האנושי".

חוקר: "הוא מזהה אינטרסים המוח האנושי".

חפץ: "אני בטוח שזה היה ממש כמה ימים לפני הבחירות. נתניהו ידע שאני בא לענייני הבחירות, לא היה לו מושג על הדבר הזה".

עוד על פי הפרסום, באיכון הטלפונים מתגלה שלא היה שום מפגש משולש בין השלושה בתקופת הבחירות. התאריך היחיד שבו אוכנו יחדיו הוא ארבעה חודשים לפני הבחירות, ב-28 בנובמבר 2014. חמישה חודשים אחרי חקירתו, כשמתברר שהגרסה שמסר איננה נכונה, חפץ מוזמן שוב בניסיון לתקן את גרסתו. הוא מגיע מלא רצון טוב, אבל רק מסבך את העניינים:

חפץ: "זה יכול להיות גם מיד אחרי הבחירות. למה? כי בתקופה הזו הייתי בצוות המשא ומתן הקואליציוני, אז גם הייתי כמעט כל בירושלים. מה גם שזכור לי שהפגישה הייתה באווירה נינוחה, לכן זה לא הפליא אותי אם זה היה גם אחרי הבחירות. ביקשתי את הפגישה מדוד שרן".
 
הבעיה היא כמובן שבזמן הפגישה לא היה משא ומתן, ולא היה שרן, שכלל לא כיהן אז בלשכת ראש הממשלה. ואז נרשמות בפרוטוקול ארבע מלים: חוקרים ונחקר יצאו מהחדר. כשהם חוזרים והתיעוד מתחדש, פתאום חפץ שולף: "בואו נגיד סתם עשרים ושמונה בנובמבר 2014". אחרי שני נסיונות כושלים ובתום מפגש שלא תועד עם החוקרים, חפץ נוקב בדיוק בתאריך המתאים - והוא מוצא את דרכו אל כתב החשדות.
 
עוד על פי הדיווח, בעיות הזיכרון של חפץ נמשכו גם כאשר דובר על פיטורי מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, פיטורים שלפי כתב החשדות נעשו בלחצו של אלוביץ'. "אלוביץ' לא שלח אותי לדבר על זה עם ביבי", יאמר עד המדינה. "מעולם לא דיברתי עם ביבי על הפיטורים של ברגר, לא לפני ולא אחרי. לעולם לא. למיטב ידיעתי הוא פוטר כי הייתה לו אפס תקשורת עם ראש הממשלה".

למחרת חפץ נזכר:
חוקר: "אתמול אמרת שלא דיברת עם ביבי על פיטורי ברגר. ואילו כיום אתה מציין שכן דיברת איתו. תסביר את הפער בבקשה".
חפץ: "תוך, תוך כדי ה... החקירה, עכשיו באחת השאלות שאתם שאלתם אותי זה הבליח לי בזיכרון, אבל... אבל הבליח כזיכרון כללי".

תהליכי זיכרון דומים מתרחשים באשר לשאלה האם חפץ נשלח בידי נתניהו להורות למנכ"ל משרד התקשורת להאט את קצב ירידת המחירים של בזק, דבר שיעזור לאלוביץ':
חפץ: "אני לא זוכר מפגש שבו אמרתי לו להאט קצב. לא זוכר. אין סיכוי שאני אזכור".
חוקר: "על כלום?"
חפץ: "כרגע על כלום על כלום וזו האמת".

למחרת זה השתנה:
חוקר: "אז בעניין הפגישה, הרי אתמול לא זכרת אותה והיום נזכרת בה, מה גרם לך להיזכר? הרי אתמול זכרת רק פגישה אחת".
חפץ: "אני זוכר שמומו מדייק".
 
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לפרסום: "אין בכוונתנו לנהל את הליך השימוע בתקשורת. היועץ המשפטי לממשלה לא אישר אף אחת מהפעולות הנטענות בשאילתה. יובהר כי אין באמור לאשר את אמיתות הטענות העולות בשאילתה".