פיצול המשכורת בדרך כלל אינו תמים ונועד להפריד את הרכיבים של "המשכורת הקובעת" אשר ממנה זכאי העובד לתשלומים הסוציאליים כגון: הפרשה לפנסיה, דמי חופשה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים.

רכיב שכר אשר אינו כלול בשורה של המשכורת או בשורת שכר היסוד, פעמים רבות אינו מוכר לצורך תשלום התנאים הסוציאליים של העובד, כגון תשלום דמי נסיעות, דמי הבראה או שעות נוספות.

על פי פסיקת בתי הדין לעבודה לא ההגדרה היא הקובעת אלא המהות של אותה תוספת. כך לדוגמא אם עובד מקבל משכורת ובשורה נוספת בתלוש השכר הוא מקבל תשלום גלובלי עבור שעות נוספות, תיחשב אותה תוספת גלובלית עבור שעות נוספות, כתוספת אמיתית המותנית בתנאי של עבודה בשעות נוספות. לפיכך, לא תיחשב התוספת לחלק משכרו הקובע של העובד.

לפניה ישירה אל עורך הדין ארז כהן לחץ/י כאן.

אולם, אם אותו עובד מקבל תוספת גלובלית לשעות נוספות אך אינו נדרש לבצע שעות נוספות בפועל, הרי שאותה תוספת תיחשב ל"חלף שכר" ותהווה חלק משכרו הקובע של העובד. על אותו משקל, כאשר עובד מקבל בתלוש תוספת שנקראת "תוספת מאמץ" או "תוספת משמרות" אשר לא דרשה ממנו לעשות שום דבר מעבר לביצוע עבודתו הרגילה ולא הותנתה בכל תנאי אמיתי, הרי שאותה תוספת תיחשב לחלק משכרו הקובע של העובד לצורך חישוב זכויותיו.

תלושי שכר. צילום: שאטרסטוקתלושי שכר. צילום: שאטרסטוק

עמלה, פרמיה, בונוס ומה שביניהם

מה קורה כאשר מעסיק מייחד שורה בתלוש השכר לרכיב של "עמלה", "פרמיה" או "בונוס"? הרי שגם במקרה כזה יש לבחון את מהותה של ההגדרה או התוספת.

עמלה היא תוספת תשלום שניתנת לעובד על בסיס תפוקה או הישג אישי, כגון עובד טלמרקטינג, סוכן מכירות או מוכר נעליים אשר מקבל עמלה כתמריץ עבור כל מכירה שביצע. עמלה במהותה נכללת בשכר הקובע של העובד. בפסיקה נקבע כי עמלות שאינן ניתנות על בסיס תפוקה אישית, אלא על בסיס תפוקת קבוצת עובדים, אינם מהווים רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויים.

פרמיה ניתנת לעובד עבור עמידה ביעד מסוים שהוגדר לאותו עובד או אותה מחלקה ואינה מהווה חלק מהשכר הקובע לפיצויים. עם זאת, ביחס לפרמיה קבועה שהעובד מקבל ללא כל הגעה ליעד אלא רק מעצם התייצבותו במקום העבודה, הרי שמדובר ברכיב שכר שיש להחשיב בשכר הקובע לפיצויים.

בונוס אשר ניתן לעובד על פי שיקול דעת המעסיק או על בסיס הישגים תקופתיים המותנים ביעדים אינו מוכר בשכר הקובע לפיצויים.



אבחנה זו חשובה מאוד לעובד ותקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ”ד 1964, מסדירה את אופן חישוב הפיצויים לעובד שמקבל חלק משכרו לפי כמות תוצרת (עמלות), בגין כל מכירה שביצע העובד או כאחוז מסוים מהפדיון של המעסיק. חישוב הפיצויים במקרה כזה ייעשה לפי שיעור משכורתו הבסיסית האחרונה של העובד בתוספת הממוצע של שיעור העמלות שקיבל העובד במשכורתו במשך 12 חודשי עבודתו האחרונים.

חשיבות האבחנה בין רכיבי השכר רלוונטית לכל עובד ולכל מעסיק, וליווי מקצועי של עורך דין מומחה בתחום יכול להוות יתרון משמעותי לצורך הבנת הזכויות הנובעות מהם.

עורך הדין ארז כהן עוסק בדיני עבודה, הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.