שר המשפטים אמיר אוחנה התייחס הערב (חמישי) לכתב התביעה שהגיש נגדו מוקדם יותר עד המדינה בתיק 4000, ניר חפץ. "לא חוזר בי מאף מילה. את השמועות על פעולת החקירה הנוראית שבוצעה כלפי ניר חפץ, שמעתי כבר במשך שבועות רבים. המשמעות: סחיטה באיומים (להרוס את התא המשפחתי של העד) והדחת עד – כל זאת על ידי אנשי רשויות אכיפת החוק. היה כאמור מדובר בשמועות שלא הייתה ברורה מידת מהימנותם".

"בשבוע שבתחילת חודש זה, נתבקשתי להשיב על שורה של הצעות לסדר, בנושא "המתקפות" על גורמי האכיפה, בין היתר גם על ידי. חברות וחברי הכנסת מהאופוזיציה הם שביקשו את הדיון הזה – לא אני. מה שאמרתי על הדוכן, היה הכרחי לדיון הפרלמנטרי בנושא. זו הייתה ליבת הדיון. אי אפשר למיטב שיפוטי לקיים דיון על הביקורת נגד רשויות האכיפה – בלי לפרט על מה הביקורת. בנוסף, צו איסור הפרסום כלל לא הובא לידיעתי. אני מניח שהובא לידיעתם של כלי התקשורת, אליהן הוא מופנה".

"לא אמרתי איפוא שום דבר על דוכן הכנסת שלא פורסם כבר קודם לכן לא רק בכלי התקשורת, אלא גם בכל אמצעי התקשורת המודרניים והעדכניים (פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ), שפרסמו גם שמות, תמונות ופרטים הרבה יותר אינטימיים ומפורטים. ניר חפץ הוא קורבן. אני מסכים. מי שפגע בפרטיותו, מי שערב את ענייניו האישיים כדי לסחוט אותו ולהפעיל עליו לחץ שלדעתי עולה לכדי הדחה בחקירה; מי שהמטרה מקדשת בעיניו את כל האמצעים היו, למרבה הצער – רשויות האכיפה הרשמיים של מדינת ישראל".

כזכור, מוקדם יותר היום חפץ הגיש תביעה בסך חצי מיליון שקלים נגד שר המשפטים אמיר אוחנה בגין חשיפת פרטי חקירתו מעל במת הכנסת. מוקדם יותר היום הגיש חפץ תביעה נגד שדרן יעקב ברדוגו בגין התבטאויות על הפרשה בתוכניתו בגל"צ.

"ביום רביעי, 6.11.2019, לקראת פרסום החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין השימוע שנערך בפניו בנוגע לחקירות רה"מ בכלל, ותיק 4000 בפרט, התייצב הנתבע על דוכן הנואמים במליאת בית המחוקקים של מדינת ישראל, אחז בידיו דפים כתובים של נאום, שהוכן מראש, והקריא בפני קהל הנוכחים, לרבות כתבים, צלמים ומקליטים של אמצעי התקשורת השונים, את הפרסום הזדוני", טען חפץ בכתב התביעה.

עוד הוסיף: "פרסום זדוני זה של הנתבע שודר בשידור ישיר וחי בערוץ הכנסת, ושוב ושוב במהדורות החדשות, והוא ממשיך להופיע בשלל אתרים חדשותיים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות. לרוב, מופיע הפרסום הזדוני בשלמותו, ואילו במקצת המקרים נערך, והושמט ממנו (או הוחרש באמצעות צפצוף), מה שאסור בפרסום".

חפץ. צילום: אבשלום ששוני

"בשעה שבוצע הפרסום הזדוני, כבר עמד בתוקפו צו איסור הפרסום, אשר חל בין היתר על תוכן הדברים שנכללו בפרסום הזדוני... בעוד הנתבע מנסה להסתתר, לסרבתו הזדונית אך מוטעית, מאחורי חסינותו הלכאורית, הוא חשף במסגרת הפרסום הזדוני לעיל, בפני כולי עלמא, פרטים האסורים בפרסום על פי הצו השיפוטי, שעל קיומו ידע - או למצער חייב היה לדעת, ולו בחזקתו כשר המשפטים".

עורכי הדין אילן סופר ואביב רון, באי כוחו של ניר חפץ, מסרו: "שר המשפטים ניצל באופן פסול, בזוי וזדוני את בימת הכנסת כדי לפגוע בניר חפץ ובמשפחתו ולנסות להדיח אותו מעדות האמת שמסר לרשויות האכיפה. אם מר אוחנה בונה על כך שמסך החסינות יציל אותו ממעשיו החמורים, כפי שתכנן כשהקריא את הנאום הפוגעני מן הכתב, טעות בידיו".

כאמור אוחנה חשף בכנסת פעולה שבוצעה במהלך חקירתו של ניר חפץ לפני שחתם על הסכם עד מדינה, ונגעה לעניין פרטי בחייו, זאת למרות צו איסור הפרסום. השר תלה את הסכמתו של חפץ לשמש כעד מדינה במקרה זה, ואף האשים את המשטרה בהנחיית עדותו של חפץ לאחר שהסכים לשתף פעולה עם המדינה. "או אז ניר נכנע, חותם על הסכם עד מדינה והוא מוסר למשטרה גרסה. הגרסה נבדקת ומתבררת כשקרית, או אז הוא מוצא החוצה יחד עם אחד החוקרים הם הולכים לפרק זמן שאיננו מתועד ואיננו יודעים מה היה בשיחה הזו, ואז הוא חוזר ומוסר גרסה מלאה, תפורה, מתאימה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים. אני רוצה להזכיר לכם: החקירה הסתיימה, אין מה לשבש", הוסיף אוחנה לאחר שפירט את הדברים שפרסומם נאסר.